מאמר הדן באיגוד עובדי תעשיות הרכב בקנדה. על רקע בחינת האתוס של האיגודים הדואגים למעמד העובדים מעבר לדאגה למקום העבודה גרידא, מובא ניתוח ביקורתי של מסמכי מדיניות של איגוד עובדי תעשיית הרכב והצהרות תקשורתיות של ראשי האיגוד. המאמר מראה כי בפועל האיגוד לא שינה את דרישות המיקוח שלו בהקשר תוצרים כלכליים וסביבתיים. יתירה מזאת, החוקרים מראים כי ההגנה על תעשיית הרכב בצפון אמריקה, כפי שהיא, והמשרות שהיא מייצרת, למרות התפקיד השלילי המרכזי שייצור הרכב ממלא בסוגית המשבר האקלים הגלובאלי , מתקבלת כהנחה בלתי מעורערת וכאופי "טבעי" של התעשייה. טענת המחברים היא כי על מנת שאקטיביזם סביבתי והתאגדות חברתית יהיו יעילים, על תעשיית הרכב הקנדית לכלול מטרות חברתיות ולהטמיען בעדיפות גבוהה במו"מ של האיגוד, ולמעשה קוראים לראשי האיגוד להתמודד עם הסתירה לכאורה של חברי האיגוד, כעובדי הייצור מחד, וכעובדים שהם אזרחים בעולם הראויים לאיכות חיים וסביבה.