[Skip Header and Navigation] [Jump to Main Content]
האגודה לצדק סביבתי בישראל
  • דף הבית
  •   |  
  • אודות
    • רקע
    • צוות וועד מנהל
    • תומכים
  •   |  
  • תקשורת
  •   |  
  • ניוזלטר
  •   |  
  • המלצות
  •   |  
  • גלריה
  •   |  
  • צרו קשר
  • עברית
  • English
  • العربية
האגודה לצדק סביבתי בישראל
[Jump to Top] [Jump to Main Content]

תחומי פעילותפעילות האגודה לצדק סביבתי בישראל

  • צדק אקלימי - מחקר מדיניות אקלים חברה וכלכלה
  • צדק סביבתי ללא גבולות
  • מגדר וסביבה
  • משילות סביבתית, דמוקרטיה סביבתית - מקומי, אזורי, בינלאומי
  • מדיניות צדק סביבתי - ניירות עמדה,דוחות מחקר, דיונים
תנאי שימוש



האגודה לצדק סביבתי

אוכל של עשירים מזהם יותר

לקראת ועידת מדיניות אקלים לישראל 2014

גיא מילמן   |  שלישי, 01-אפר'-2014
- לינק לכתבה של גיא מילמן - מתוך מחקרו על פרופיל סוציו-אקונומי של צריכת מזון והשפעתו על פליטות גזי חממה

ביום חמישי הקרוב, ה-3 באפריל תתקיים באוניברסיטת תל אביב ועידת מדיניות האקלים בישראל ובה יוצג מחקר זה במלואו אוכל של עשירים מזהם יותר ההשלכות ההרסניות של גזי חממה פוגעות לכאורה בכולם. אולם, העשירון העליון פולט הרבה יותר גזים מהעשירון התחתון בעוד שהתחתון מוגן פחות מפני הנזקים. מחקר ראשון מסוגו מראה את אי השוויון בפליטת גזי חממה כתוצאה מצריכת מזון אופיינית לעשירונים השונים מחקר זה שמתבצע במסגרת עבודה לתואר שני בהנחיית פרופ' דני רבינוביץ וד"ר דיוויד כץ הינו חלק ממחקר רחב היקף העוסק במחקר ומדיניות צדק אקלימי בישראל, של האגודה לצדק סביבתי בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. מטרות מחקר ומדיניות צדק אקלימי הן לבדוק את התרומה של קבוצות אוכלוסייה שונות לפליטות גזי חממה ממקורות שונים, ולגבש כלי מדיניות הכוללים יעדי צמצום פערים חברתיים.
Share this

אי שוויון אקלימי: פליטות גזי חממה מצריכת מזון בישראל עפ"י מדרג סוציו-אקונומי

גיא מילמן, דני רבינוביץ   |  רביעי, 24-מאי-2017
- http://www.socis.tau.ac.il/index.php/issues/93-volume-18-no-2

הדור הראשון של מחקרים הקושרים בין סביבה וחברה עסק בעיקר בפגיעותן היחסית של אוכלוסיות עניות, פריפריאליות, חלשות ומוחלשות (כולל מיעוטים אתניים וילידיים) למִפגעים ולסכנות סביבתיות. העניין הרב שמעורר לאחרונה שינוי האקלים, והמודעות הגוברת לצדק האקלימי (או שמא אי-הצדק האקלימי) הכרוך במצב האקלימי הפוסט-נורמלי (מאפ“נ), הסיטו חלק מתשומת הלב המחקרית מסוגיית הפגיעות אל שאלת אחריותן הדיפרנציאלית של קבוצות שונות לעצם היווצרותן של מצוקות סביבתיות. מאמר זה, העורך השוואה בין כמויות גזי החממה שנפלטות ממשקי בית בישראל כתוצאה מצריכת מזון, עוסק במובהק בשאלת האחריות. אלא שבניגוד למחקרים רבים אחרים, המתמקדים באחריותן הדיפרנציאלית של מדינות לשינוי אקלים, הניתוח שאנו מציעים הוא תוך-מדינתי. הנתונים המדידים הראשוניים מישראל, שאנו מנתחים כאן, מאששים את הנחת המחקר: צריכת המזון לנפש במשקי בית אמידים אחראית לפליטת כמות גבוהה יותר של גזי חממה מצריכת מזון לנפש במשקי בית עניים יותר. המאמר, המתבסס על מחקר גישוש חלוצי שלנו של הסוגיה בישראל, מציף כמה מהקשיים האמפיריים המאפיינים מחקרים מסוג זה בישראל ובכלל ומציע כיוונים מתודולוגיים להתמודדות עם קשיים אלו במחקרים עתידיים. המאמר מבוסס על עבודת מחקר לתואר שני של גיא מילמן, שנעשתה בהנחיית פרופ’ דני רבינוביץ וד”ר דיויד כץ מהפקולטה לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה. העבודה נערכה בשיתוף פרויקט מחקר ומדיניות צדק אקלימי של האגודה לצדק סביבתי בישראל, בשיתוף עם בית הספר ללימודי הסביבה ע”ש פורטר והמכון למחקר חברתי באוניברסיטת תל אביב ובתמיכת קרן רוזה לוקסמבורג. המחברים מודים לד”ר ענת אורן, מנהלת מחקר במכון ב. י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל שבפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, שניהלה את ביצוע הסקר וסייעה רבות בניתוח הממצאים הכמותניים
milmanrabinowitz_2017.pdf

אי שוויון אקלימי: פליטת גזי חממה מצריכת מזון עפ"י מדרג סוציו אקונומי

Share this

אקלים ושוויון מגדרי - דיון מיוחד בועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת לרגל יום הסביבה 2016

הודעה לתקשורת של יו"ר הועדה למעמד האשה ושוויון מגדרי בכנסת, ח"כ עאידה תומא-סלימאן

הוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת   |  שלישי, 07-יוני-2016

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "גישת משרד השיכון מעידה על דיכוי והפליה – ואם יהיה צורך, גם אתעמת איתם על כך מבחינה חוקית"   7 ביוני 2016, א' בסיון תשע"ו, בשעה 19:45 האגודה לצדק סביבתי חשפה בדיון הוועדה פערים אדירים בשטחים ציבוריים פתוחים בין אוכלוסיות שונות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) דנה היום (ג') בנושא שינוי האקלים והשלכותיו ממבט מגדרי, כחלק מיום הסביבה שצוין היום בכנסת.  ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) ציין כי "משבר אקלים, כמו כל בעיה סביבתית, שורשיו חברתיים וגם מופעיו החיצוניים חברתיים. המבט המגדרי חשוב וממקד את ההתייחסות במיוחד בנושא שינוי אקלים. נשים נפגעות הרבה יותר ממבנה האקלים, בגלל מבנים חברתיים והאילוצים שלהם, וצריך להיות להן מקום מיוחד בפתרון". כרמית לובנוב, מנהלת האגודה לצדק סביבתי בישראל אמרה כי ישראל תושפע ותיפגע משינוי האקלים בעולם, וקו המדבר כבר נודד צפונה. לובנוב סקרה מחקר שערכו שבדק את מדיניות השטחים הציבוריים הפתוחים ברשויות מקומיות שונות, אשר העלה כי ביישובם ערביים 0.34 שצ"פ לנפש לעומת 7.36 ביישובים יהודיים וכן כי מתוף 54 יישובים בהם לא מוגדרים כלל שצ"פ , 51 הם יישובים ערביים. עוד ציינה לובנוב כי במדריך רשמי לתכנון של משרד השיכון והבינוי,  מוגדר לתכנן רק 10 מ"ר שצ"פ לנפש בישובים של חרדים או ערבים, לעומת 15 מ"ר לנפש בערים אחרות. יו"ר הוועדה הגיבה לממצאים ואמרה: "העובדה שמשרד השיכון החליט שלאוכלוסייה מסוימת מגיע פחות שטחים פר נפש לעומת אחרים, היא סממן של דיכוי והפליה כנגד האוכלוסייה הערבית והחרדית".  עוד אמרה כי הוועדה תפנה למשרד השיכון לבירור פשר החלטה זו, וכי "אם נצטרך להתעמת מבחינה חוקית, נעשה זאת". ד"ר לימור שעשוע-בר  מאוניברסיטת תל אביב, אמרה כי כאשר רוצים להתייחס ולתכנן את המרחב הציבורי, יש להתייחס למספר נתונים ובמיוחד לתופעת שינוי האקלים. לדבריה "יש להתייחס לנוחות ההליכה בעיר, במיוחד מבחינת נשים, לנושאי הצפיפות, הנגישות לתחבורה ציבורית, ותשתיות אוורור. הרעיון הוא לתכנן מנקודת מבט נשית". מאירה הנסון ממרכז השל לקיימות, ציינה כי נשים מושפעות יותר משינוי האקלים, וכי נשים עניות הן יותר פגיעות להשלכות שינוי האקלים. לדבריה "המדיניות שננקוט לאנרגיה נקייה היא הזדמנות ליצור מרחב עירוני נעים יותר ונקי יותר, כמו כן הזדמנות ליצור שינוי מבחינה מגדרית". נעמי צור, מהפורום הישראלי לעירוניות, ציינה כי כדי שישראל תתמודד עם משבר אקלים, אג'נדת קבלת ההחלטות צריכה להשתנות, ולא להתמקד רק בביטחון לאומי. ח"כ תמר זנדברג (מר"צ) ציינה כי קובעי המדיניות הבכירים, גם בחברה האזרחית וגם במקומות בהם החברה האזרחית רוצה להשפיע, כמו משרד השיכון והגנת הסביבה, הם גברים ויש לפעול בנושא, ו"האחריות היא שלנו, של מובילות השיח". ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה אמרה כי "יש 50 החלטות בנושא אמנת האקלים ופרוטוקול קיוטו שעוסקות במגדר, אבל אני לא מכירה אף אחת כזו במדינת ישראל". עוד אמרה כי נושא שינוי האקלים כלל לא מתוקצב ע"י הממשלה, ומרכז ידע לנושא שינוי האקלים אשר יצר המשרד באוניברסיטת חיפה כבר הפסיק לפעול בשל חוסר תקציב. נועה פינטו, סטודנטית ופעילה בארגון "מגמה ירוקה" בבאר שבע התייחסה לנושא הקמת ישובים חדשים בנגב וציינה כי תכנית זו מחזקת את מי שחזק ומחלישה את מי שחלש. לדבריה נשים בפריפריה נפגעות מבנייה של ישובים חדשים כי הכסף לא הולך לפיתוח של החברה בנושאי חינוך ותעסוקה, שאלו הם צרכי הנשים על מנת להרגיש בטוחות בחברה. בסיום הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, כי הוועדה מסתכלת בדאגה רבה על המחסור האדיר בשטחים ציבוריים פתוחים בישראל, החשובים לאיכות החיים העתידית של כולנו. הוועדה תפנה למשרדי הממשלה לברר את  ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של מדיניות זו, וכאמור, גם למשרד השיכון בנוגע להמלצותיו לגבי האוכלוסייה הערבית והחרדית". "היעדרה של תכנית ממשלה לטיפול בהיערכות לשינוי האקלים היא חמורה מאוד, וכאשר היה כבר מרכז, הוא נסגר והוועדה תבקש הסברים על כך". "ארגוני הסביבה חייבם לתת את הדעת על ייצוגן של נשים אצלם בבית, אך לא רק נשים אלא גם אוכלוסיות שונות. נושא אספקת המים לכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב חייב להיות על האג'נדה של ארגוני הסביבה". "היעדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות ברמת המדינה, הוא חמור מאוד, ודאי כאשר יש מחקרים המראים קשר בין שיפור המצב הסביבתי לכמות הנשים בפרלמנט, למשל. כאשר יקום צוות היערכות לשינוי באקלים, יש לוודא גם כי יהיה בו ייצוג נשי, בכדי שהתכנון הנכון והראוי יתבצע מהשלב הראשון".
Share this

התכנית למנהיגות סביבתית - יישובי החברה הערבית יוצאת לדרך!

האגודה לצדק סביבתי   |  שלישי, 22-מרץ-2016

AEJI story
הזמנה למפגש ראשון של התכנית למנהיגות סביבתית ביישובי המשולש הדרומי. התכנית מיועדת לסטודנטים/יות תושבי היישובים באזור.   התכנית הינה יוזמה של האגודה לצדק סביבתי בישראל הפועלת לגבש יעדים סביבתיים וחברתיים ולקדם מדיניות שוויונית במרחב משותף  - בדרך של מעורבות פעילה של תושבים ביישובים ובמסגרות קהילתיות אזוריות.     המפגשים יתקיימו בבית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב וילוו ע"י צוות מקצועי .כמו כן נקיים סיורים בקהילות וביישובים.  המפגש הראשון יתקיים ביום רביעי, 23.3.2016, בבית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, בין השעות 13 – 15, חדר 302. במפגש  נציג את התכנית, ונקיים דיון משותף ברעיונות ובדרכים ליישום. מוזמנים להעביר המידע לסטודנטים/יות נוספים. המפגש פתוח לכולם, אך נדרשת הרשמה מראש. פרטי הרשמה יקין עיסא, צוות הפרויקט:  greenqassem@gamil.com    נשמח מאוד להשתתפותכם/ן.  צוות התכנית, האגודה לצדק סביבתי (מצ"ב הזמנה עברית וערבית) 
hzmnh_-_mpgsh_rshvn_mnhygvt_sbybtyt_mshvlsh_drvmy_-_23.3.2016.pdf

הזמנה (עברית וערבית) - מפגש ראשון של התכנית מנהיגות סביבתית 2016

Share this

למי הגז שייך ? מדיניות ניהול משאבי טבע ושיקולים חברתיים

פרופ' דני רבינוביץ בראיון על סוגיית הגז בישראל

  |  שני, 30-אוג'-2010
- http://tv.social.org.il/environment/2010/08/30/stv-dani-rabinovitch-gass

פרופ' דני רבינוביץ בראיון על ניהול משאבי סביבה, משבר האקלים ותמלוגי הגז 
Share this

פיתוח סביבתי וקהילתי בכפר קאסם - ראיון עם כרמית לובנוב מנכ"לית האגודה לצדק סביבתי

חזון ירוק בכפר קאסם - השמיים הם הגבול כאשר הקהילה נרתמת

לוטפי עיסא, כפר קאסם   |  רביעי, 18-יוני-2014
- https://www.youtube.com/watch?v=H_uwnCQUvg4#t=353

AEJI story
סיור שערכה האגודה לצדק סביבתי במרחב המשולש הדרומי, ביקור בכפר קאסם ומפגש עם ראש העירייה הנבחר עו"ד עאדל בדיר שהצליח לייצר שינוי משמעותי בתשתיות הסביבתיות מאז היבחרו לפני 8 חודשים. לוטפי עיסא מאתר החדשות המקומיות kasmawi.net grl ערך ראיון עם כרמית לובנוב מנכ"לית האגודה לצדק סביבתי.  http://www.kasmawi.net/?mod=articles&ID=111393&c=3  
Share this

פרויקט תכנון ודיאלוג סביבתיים ביישובי המשולש הדרומי

תכנון מרכז אקולוגי וקהילתי בבית הספר אלראזי ג'לג'וליה

האגודה לצדק סביבתי בישראל , כרמית לובנוב   |  שלישי, 15-נוב'-2016
- מפגש שולחן עגול לבחינת תכנון סביבתי ונופי בשיתוף הקהילה, 23.6.2013

AEJI story
עדכונים במסגרת פרויקט תכנון ודיאלוג סביבתיים ביישובי המשולש הדרומי: הפרויקט התחיל באביב 2013 ויסתיים בסוף 2014. להלן תיעוד מתהליך העבודה:  1. יוני 2013 - מפגש שולחן עגול בנושא תכנון אקולוגי ונופי בית הספר אלראזי, ג'לג'וליה. במרכז המפגש הוצגו רעיונות עיצוביים ע"י אדריכלית הפרויקט תמר לנדמן, המבוססת על נתונים הבאים: תכנית בית הספר הבנוייה, מבנה החצר, לימוד עדיפויות הנהלת בית הספר עיקרון שיתוף בני הדור המבוגר של הקהילה בתחזוקת הגינה . כמו כן נדונו הסוגיות הבאות: אפשרויות לשילוב תכנים לימודיים, פעילות קהילתית חוצת גילאים ופיתוח סביבתי ונופי של חצר בית הספר לרווחת התלמידים והמבקרים  וללימוד הסובב הנופי באזור המשולש.  שילוב התכנון של חצר בית הספר אלראזי במסגרת תכנון סביבתי כולל ליישוב ג'לג'וליה ובכלל זה פיתוח צירים ירוקים, שבילי אופניים, טיילת להולכי רגל על גדת נחל קנה, פיתוח מתחמי העתיקות בכניסה ליישוב.  התכנית הסביבתית הוכנה בליווי של אדריכלית הנוף תמר לנדמן תושבת האזור.  2. נובמבר 2014 - תיעוד ההתקדמות בביצוע התכנית בשטח, שיקום חצר בית הספר והפיכתה למוקד מרכז לימודי אקולוגי. השיקום כלל בנייה מחודשת של החומההמקיפה את בית הספר, החלפת שער רעוע בשער חשמלי,   ריצוף מסביב לגינה, ניקוי מסיבי של השטח ההיקפי מחוץ לבית הספר. פעולות אלה בוצעו בסיוע המועצה המקומית ג'לג'וליה, איגןד ערים לאיכות הסביבה משולש דרומי ובסיוע מענק של המשרד להגנת הסביבה. לאחר ביצוע שלבהניקויון והשיקום הפיסי, המשכנו בהליך של עיצוב המרחב הפנימי והפיכתו לכיתת לימוד בחוץ. העיצובבאדיבותאילן ערב מחברת Woodbox. ריהוט הגן התקבל תרומה של קק"ל.  ביצוע הגינה במסגרת תקציב ייעודי של האגודה לצדק סביבתי . הפרויקט יכלול בהמשך פיתוח תכנים ומערכי פעילות בנושאי סביבה, תכנון וקהילה בת קיימא. 
mtsgt_tknvn_sbybty_-_lrzy_glgvlyh_-_yvny_2013.pdf

מפגש שולחן עגול - מצגת תכנון סביבתי ג'לג'וליה

tyvd_prvyqt_tknvn_vdylvg_sbybty-_lrzy_glgvlyh__2013-14.pdf

תיעוד מצולם תהליך העבודה שיקום החצר ויצירת תשתית מתאימה לגינה ולשימושים קהילתיים

arab_society_public_participation_and_women_empowerment_2012-16.jpg

מגוון פעילויות של מעורבות חברתית והעצמת נשים - תהליכים סביבתים ביישובי החברה הערבית

Share this