[Skip Header and Navigation] [Jump to Main Content]
האגודה לצדק סביבתי בישראל
  • דף הבית
  •   |  
  • אודות
    • רקע
    • צוות וועד מנהל
    • תומכים
  •   |  
  • תקשורת
  •   |  
  • ניוזלטר
  •   |  
  • המלצות
  •   |  
  • גלריה
  •   |  
  • צרו קשר
  • עברית
  • English
  • العربية
האגודה לצדק סביבתי בישראל
[Jump to Top] [Jump to Main Content]

תחומי פעילותפעילות האגודה לצדק סביבתי בישראל

  • צדק אקלימי - מחקר מדיניות אקלים חברה וכלכלה
  • צדק סביבתי ללא גבולות
  • מגדר וסביבה
  • משילות סביבתית, דמוקרטיה סביבתית - מקומי, אזורי, בינלאומי
  • מדיניות צדק סביבתי - ניירות עמדה,דוחות מחקר, דיונים
תנאי שימוש



חוסן קהילתי

צדק סביבתי וחוסן אקלימי - מסמך המלצות לרשויות המקומיות וגופי ממשלה בישראל

לקראת ועידת האקלים COP22, שתיערך בנובמבר 2016, מראקש, מרוקו

תמר נויגרטן עריכה: כרמית לובנוב   |  שלישי, 01-נוב'-2016

AEJI story
צדק סביבתי וחוסן אקלימי     מסמך המלצות לרשויות המקומיות וגופי ממשלה בישראל   לקראת ועידת האקלים COP22, שתיערך בנובמבר 2016, מראקש, מרוקו מסמך זה עולה לאוויר כשנה לאחר ועידת פריס, ולקראת ועידת מארקש שמתקיימת בנובמבר 2016 במרוקו. ב'שנה האקלימית' החולפת פורסמו מסמכי ונספחי ההסכם הסופי בין 195 המדינות החתומות על אמנת האקלים, וכן אושררו ההתחייבויות ליעדי הפחתה של פליטות גזי חממה כפי שהגישו מרבית המדינות לקראת פריס, בהן ישראל.  נדמה שבשלב מקדמי זה ברור לכל כי מבחנו האמיתי של הסכם פריס יהיה לא רק באישור תוקף ההסכם ברמת (כל) מדינה, אלא יכולת היישום ההסכם  בטווח הארוך תיקבע במידה רבה במידת ההבנייה של החוסן האקלימי והמשילות האקלימית ברמות השונות: מדינה, אזור, עיר.    המסמך שלפניכם נהגה במסגרת פרויקט צדק אקלימי שיזמה האגודה לצדק סביבתי ב- 2010 במטרה ללמוד את אי השוויון האקלימי כפי שמתבטא במדדים כלכליים וחברתיים בישראל, ביחס לקבוצות סוציו אקונומיות, ולגבש פתרונות במסגרת תכנית אקלים לאומית הניתנים ליישום ברמות השונות ובהם בין השאר משקי הבית, קהילות ורשויות מקומיות.  המסמך הנוכחי הוא עדכון לפרק מתוך מסמך מחקר מקיף שפרסמנו כשנה לפני ועידת פריס (2014) עניינו  המלצות לקידום חוסן אקלימי בדגש על היבטיו החברתיים והקהילתיים ברשויות המקומיות בישראל וכן, מדדים לניטור ולהערכת המאמצים לקידום החוסן האקלימי ברשויות. פריזמת הבחינה שהוחלה בתהליך העבודה היא של צדק סביבתי, שוויון והוגנות הקשורים למשבר האקלים בכלל, ובראייה זו נבחנו גם הפעילויות הנדרשות ליצירת ולקידום חוסן אקלימי חברתי וקהילתי בישראל בפרט. במסמך זה אנו מבקשים להדגיש את ההיבטים החברתיים, וזאת בייחוד מול נטייתם של השלטון המרכזי והמקומי בישראל להתמקד במרכיבים הפיזיים של החוסן – הגנה ומיגון. המושג 'חוסן' (Rresilience)  מתייחס לצעדים השונים שחברות נוקטות כדי לעמוד בלחצים והפרעות מסוגים שונים. החוסן מתואר כיכולתה של מערכת לספק ביטחון יחסי בטווח רחב של נסיבות, שמרביתן בלתי ניתנות לחיזוי. בהקשר האקלימי, מהלכי חוסן נועדו לחזק אוכלוסיות לנוכח שינויי האקלים, ולאפשר לקהילות לשרוד משברים ואירועי קיצון ואף לצאת מחוזקות. בשונה מהשיח על משבר האקלים, המאופיין לא פעם בפסימיות ובייאוש, מושג החוסן הוא מושג מגייס, ששם דגש על חוזקן, בטחונן ושרידותן של קהילות ואוכלוסיות אל מול משברים ואסונות. חוסן מושג וממומש על ידי פעילות אזרחית, פעילות ברמה המקומית ופעילות ברמה ארצית. מהלכים בוני חוסן מתייחסים להיבטים פיזיים (ה"מה"), חברתיים (ה"מי") ולהיבטי מדיניות (ה"איך"). אחד האתגרים העומדים בפני השלטון המקומי והמרכזי בעת גיבוש תוכניות לחיזוק החוסן האקלימי, הוא חיזוק ההיבטים החברתיים וקהילתיים, ומיזעור חוסר הצדק הסביבתי ואי-השוויון בפגיעות. מכיוון שהפגיעה ממשבר האקלים אינה מתחלקת שווה בשווה בין מדינות, ביו יישובים ובין מעמדות חברתיים-כלכליים, אלא מתאפיינת באי-שוויון ובחוסר צדק סביבתי ואקלימי, שאלות כגון מי יעברו את המשבר מבלי להיפגע, ומי יהיו הראשונים להיפגע חשוב שיעמדו לנגד עינינו בעת עיצוב תוכניות היערכות וחוסן, בכדי שניתן להן מענה הולם והוגן. המסמך הנוכחי מתייחס לשאלות אלה, ומציע עקרונות מנחים לגיבוש תהליכי חוסן אקלימי ומוכנות לאסונות המטמיעים תפיסות של שיתוף, קהילתיות וצדק סביבתי, ואשר פועלים להקטין את הפגיעות של האוכלוסיה בכלל, ושל אוכלוסיות מוחלשות בפרט, במסגרת הרשויות המקומיות בישראל.
ej_and_climate_resilience_in_israel_local_chapter_recommendations_towardscop22_nov2016.pdf

מסמך האגודה לצדק סביבתי - המלצות למדיניות חוסן אקלימי בישראל

Share this

נשים מובילות שינוי סביבתי במרחב ערבי-יהודי משותף בגליל

סדרת מפגשים במסגרת מיזם כולאננה

האגודה לצדק סביבתי בישראל AEJI, פרויקט מגדר וסביבה   |  שלישי, 15-אוג'-2017

AEJI story
רקע לסדרת המפגשים - מדוע  ועל מה 'נשים וסביבה' ?  סדרת המפגשים הנוכחית (2017-18) מתקיימת במסגרת מיזם כולאננה לקידום לכידות חברתית בין קבוצות אוכלוסיה שונות. רקע - האגודה לצדק סביבתי קיימה בעשור האחרון פעילות ייעודית לפיתוח אסטרטגי של חזון ירוק ביישובי החברה הערבית, בשיתוף בעלי עניין שונים ובהם התושבים ונציגי הרשויות המקומיות.  בתהליך העבודה  מיפינו את הקבוצות בעלי היכולת להוביל שינוי לטווח הארוך , תהליך בו אוכלוסית הנשים היא אחת משתי קבוצות עיקריות שאובחנו ומוקדו על ידינו כבעלות פוטנציאל להוביל שינוי ביישובים. לאבחון זה יש סימוכין בספרות המחקרית של צדק סביבתי וכן בניסיון בשטח במקומות שונים בעולם בחלקו גם בהשתתפות האגודה.  התכנים המוצעים במסגרת מיזם כולאננה מתבססים על הניסיון והידע הנצבר במסגרת פעילות האגודה לצדק סביבתי בעשור האחרון. הפעילות המוצעת מהווה פלטפורמה המחברת בין יכולת הובלה של תהליכים אסטרטגיים ויישום בשטח של תכניות עבודה רב ערוצית ורב ממשקית כפי שהאגודה לצדק סביבתי חוקרת ומקדמת, בשיתוף גורמים מקומיים בגליל באזור שעב ובגוש משגב, בענה.  הדיונים במסגרת קבוצת הנשים יסייעו לגבש תכנית ארוכת טווח לפעילות בתחום נשים וסביבה במרחבים משותפים. המפגש האחרון מיועד להתקיים כמפגש מסכם פתוח לציבור, ולאחריו, במהלך 2018,  נעלה לאתר סיכום של התהליך.   
Share this

מגדר וסביבה

סקירת פעילויות האגודה לצדק סביבתי בישראל

האגודה לצדק סביבתי בישראל AEJI   |  שלישי, 08-נוב'-2016

נושא "נשים, סביבה ושוויון מגדרי" מהווה את אחד היעדים המרכזיים שהאגודה לצדק סביבתי הציבה בפעילותה. הנושא משולב בשלושת תחומי הפעילויות העיקריים של העמותה: 1.יוזמות מחקר ופיתוח כלים להתמודדות עם מטרדים סביבתיים ובכלל זה תכנון מגדרי, פיתוח מדדים לחוסן קהילתי מול משבר האקלים, חשיפה לחומרים מסוכנים לבריאות ועוד; 2. קידום מדיניות לצמצום אי השוויון הסביבתי , ובכלל זה השתתפות בדיונים בכנסת בוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי, קידום חקיקה בנושא הגנה לקבוצות עובדים מוחלשות חשיפה במקומות העבודה למפגעים סביבתיים כמו אוכלוסיית עובדי )בעיקר עובדות) הניקיון ועוד.  3. פעילות שטח המיועדת להעצמת קבוצות אוכלוסייה מודרות. האגודה קיימה סדנאות לנשים ביישובי החברה הערבית, קיימה סיורים מקצועיים בהשתתפות אדריכל נוף ומתכננים לקידום תכנון מרחב ציבורי גם על בסיס אפיון הצרכים המגדריים בחברה מסורתית כפארק נפרד לנשים, בהתאמה לצרכי שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות ברמה הארצית והמקומי, . כמו כן האגודה לצדק סביבתי חברה בפורומים בינלאומיים  ושותפה ביוזמות בינלאומיות המפנים את תשומת הלב לנושא השוויון המגדרי כחלק מתפיסה רחבה של קידום מדיניות סביבה ואקלים וזכויות אזרח. להלן תיעוד מצולם הסוקר בראשי פרקים את מגוון פעילויות בתחום 'נשים וסביבה'  שהאגודה לצדק סביבתי יזמה , מנחה ולוקחת חלק פעיל מאז הקמתה ב- 2009. 
aeji_activities_gender_equality__and__environment_review_2017.pdf

נשים, סביבה ושוויון מגדרי_סקירת פעילות האגודה לצדק סביבתי 2017

Share this

קידום היבטים חברתיים וקהילתיים של חוסן אקלימי ברמת שלטון המקומי

תקציר - לקראת ועידת מדיניות אקלים בישראל 2015

תמר נויגרטן   |  שלישי, 02-יוני-2015

AEJI story
תקציר זה מתבסס על המחקר מקיף שערכה תמר נויגרטן במסגרת פרויקט מחקר ומדיניות צדק אקלימי  של האגודה לצדק סביבתי: "חוסן אקלימי חברתי ברשויות מקומיות בישראל: כלים לקידומו ושיטות להערכתו" שפורסם לפני מספר חודשים (2014). המחקר בחן מקרים של חוסן אקלימי בעולם, למד את ההיבטים של חוסן לאומי ואזרחי, לכידות קהילתית ומוכנות וכולל הצעה מפורטת ומונגשת לקהיליית מקבלי החלטות ומיישמיה בשלטון הארצי והמקומי.  תקציר: המושג "חוסן" (resilience)מתייחס לצעדים השונים שמערכות חברתיות נוקטות כדי לעמוד בלחצים ובהפרעות מסוגים שונים. החוסן מתואר כיכולת לספק ביטחון יחסי בטווח רחב של נסיבות, שמרביתן בלתי-ניתנות לחיזוי. עיקרון יסוד בתפיסת החוסן הוא ההבנה כי חוסנה של קהילה מושפע לא רק מהפעולות הננקטות בעת משבר, אלא גם מהפעולות הננקטות לפניו ולאחריו: מוכנות למשבר טרם התרחשותו, תפקוד מיטבי לכל אורכו והפקת לקחים מן המשבר עם סיומו. חברות, קהילות, ערים ומדינות חסונות, המקיימות תרבות ממשלית של מוכנות, צפויות להתאושש מהר יותר ממשברים, וזאת משום שהיערכותן מעניקה להן יתרון כפול: הקטנה של הנזקים הצפויים מחד גיסא, והתמודדות טובה יותר עם הנזקים שייגרמו מאידך גיסא. בהקשר האקלימי, לאחר עידן שבו עיקר המאמץ הבינלאומי התמקד בצמצום פליטות גזי חממה (mitigation) אנו רואים בשנים האחרונות התרחבות משמעותית – בינלאומית, לאומית ומקומית – של העיסוק בפרקטיקות היערכות (adaptation), מתוך הבנה כי זו הדרך לחזק את חוסנן של הקהילות ולהגביר את מוכנותן לאיומים המתקרבים. מהלכי היערכות וחוסן אקלימי נועדו לאפשר לקהילות לשרוד משברים ואירועי קיצון אקלימיים ואף לצאת מהם מחוזקות.  המחקר שהושלם בסוף 2014 יוצג לראשונה במסגרת וועידת מדיניות אקלים בישראל 2015. החוקרת, תמר נויגרטן, עמיתת מחקר באגודה לצדק סביבתי ודוקטורנטית בבית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב תציג במסגרת הוועידה פרקטיקות מוצלחות מרחבי העולם לקידום חוסן אקלימי חברתי-קהילתי, וכן מערך המלצות שגיבשנו לקידום חוסן אקלימי ברשויות המקומיות בישראל. ההמלצות, העוסקות בהיבטים שונים של פעילויות השלטון המקומי – ניהול כוח אדם, תכנון, תקצוב, תרגול, איסוף מידע, הנגשת מידע, מחקר, שיתוף הציבור וחינוך – מטמיעות תפיסות של שיתוף, קהילתיות וצדק סביבתי. בבסיס כל ההמלצות עומדות שתי תפיסות עיקריות: הראשונה היא חשיבות ההכרה בייחודיות משבר האקלים והשפעותיו, ואילו השנייה היא שילוב מאמצי ההיערכות ובניית החוסן בפעילות הרגילה של הרשות. אנו סבורים כי חשוב שכל קובעי המדיניות בישראל, בשלטון המקומי והמרכזי כאחד, יבינו כי משבר האקלים מציב בפניהם אתגרים ייחודיים המצריכים היערכות מיוחדת, וכי הכלים הרגילים המשרתים רשויות להתמודד עם מצבי משבר וחירום אינם מספיקים עוד. אך יחד עם זאת, רבים ממהלכי ההיערכות ובניית החוסן שבהם מומלץ לנקוט יכולים לסייע לרשות גם במנותק ממשבר האקלים, ברמה הניהולית, התשתיתית והקהילתית כאחד, והם צפויים לתרום לחוסן העירוני לנוכח אסונות בכלל, ולחזק את הרשות ואת הקהילה. שתי תפיסות אלה נדמות אולי כסותרות זו את זו, במבט ראשון, אך למעשה הן מתיישבות יחד – הכרה בייחודיות המשבר ובדחיפות ההתמודדות עמו תביא את הרשויות להתייחס לנושא מלכתחילה, אך שילוב העיסוק בתחום בפעילות הרגילה של הרשות יהיה זה שיזרז ויקדם את העשייה ואת הטמעתה בשטח. אנו תקווה כי הדוגמאות יעוררו בקרב המשתתפים בכלל, וקובעי המדיניות בפרט, מוטיבציה והשראה, וכי ההמלצות יעניקו להם כלים שימושיים לבניית תוכניות להגברת החוסן האקלימי ולהערכתן.   
climate_resilience_and_environmental_justice_-_tamar_nuegarten_cpc-7june.pdf

תקציר _ קידום היבטים חברתיים וקהילתיים של חוסן אקלימי ברמת שלטון המקומי

Share this