חזון ירוק

א.      רקע      האירוע מתקיים במסגרת תכנית של האגודה לצדק סביבתי לפיתוח מנהיגות סביבתית בקרב החברה הערבית. התכנית מתקיימת השנה לראשונה, כפיילוט, בשיתוף בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, במסגרתה סטודנטים/יות תושבי יישובי המשולש,  שבחרו להתמחות בתחום הסביבה, שותפים לפיתוח של תכנית - המיועדת להכשיר בטווח הבינוני והארוך פעילים ומנהיגים סביבתיים, בעלי ידע והיכרות עם הדיסציפלינות הסביבתיות,  וזאת במטרה ליזום ולהוביל שינוי ירוק במסגרות קהילתיות ביישובים.   הניסיון, בעולם ובישראל, מלמד שכדי להוביל שינוי סביבתי שהוא בר קיימא, בפרט ביישובים מוחלשים על רקע סוציו-אקונומי ואו יישובי מיעוטים, יש צורך בשת"פ של כל בעלי העניין - הרשות המקומיות, מערכת החינוך, מרכזים קהילתיים, מערכת הבריאות ועוד.  ב.      מחקר אינדיקטורים לצדק סביבתי מחקר חדש של האגודה לצדק סביבתי שהוצג לאחרונה ביום הסביבה בכנסת, בוחן מצב הסביבה בחמישה פרמטרים סביבתיים (טיפול בביוב, איכות המים לשתייה, תחבורה ציבורית, זיהום אוויר ושטחים פתוחים) ב- 200 יישובים בישראל.  ממצאי המחקר מצביעים על אי השוויון סביבתי בין יישובם ערבים ויהודים בארבע מתוך החמישה תחומים שנבדקו (בזיהום אוויר הנתונים אינם פר יישוב, אלא אזור רחב).    ההבדלים הדרמטיים ביותר הם בתחום השטח הפתוח לכל תושב. המחקר מעלה כי ביישובים ערביים  עומד לרשות כל תושב    שטח ציבורי פתוח (שצ"פ) הקטן פי 22 (0.34 לעומת 7.36) מהשטח לנפש ביישובים יהודיים, וכן מתוך 54 יישובים בהם לא מוגדרים כלל שצ"פ    95% הם יישובים ערביים. זאת ועוד, ההנחיות הרשמיות של משרד השיכון והבינוי לתכנון ציבורי ביישובים הן  10 מ"ר שצ"פ לנפש בישובים של חרדים או ערבים, לעומת 15 מ"ר לנפש בערים אחרות. כלומר, גם המצב בשטח בפועל, וגם ההנחיות הרשמיות של הממשלה לתכנון עתידי, מקוממים ומצביעים על אפליה בהקצאת משאבי סביבה , וחוסר שוויון בתחום התכנון והסביבה . ולכן הדיון נועד   כדיון ראשון מסוגו, בהשתתפות נציגי רשויות מקומיות ערביות, מתכננים, אנשי מערכת החינוך, פעילי סביבה מיועד גם להתניע תהליך של חשיבה חדשה שתביא לא רק לשינוי ירוק בתוך היישובים, אלא גם לצמצום פערים בין יישובים יהודים וערבים ולשת"פ רחב.  ג.       שאלות רקע –  סוגיות שיועלו לדיון במסגרת הפאנל: משתתפי האירוע, כדוברים וכחברים בפאנל,  בעלי ניסיון בתחום במסגרות שונות בהן הרשות המחוקקת, השלטון המקומי, והיישוב  תומכים בחשיבות העלאת נושאי הסביבה על סדר היום של היישוב והקהילה, וקידומם בערוצים השונים, ויציגו עמדותיהם.    השאלות במסגרת הפאנל הופנו לנקודות הכובד  – המהווים חסם עד כה בפני יצירת שינוי. האם מדובר בתקציבים, האם סדרי עדיפויות של הממשלה ושל הרשות המקומית, האם יש צורך בחקיקה / אכיפה, במעורבות מערכת החינוך המקומית, ארגוני נשים, סטודנטים?.    הדיון נווט בין סוגיות קונקרטיות-פרטניות, וכן הועלו שאלות הנוגעות לחזון ולפיתוח הסביבתי העתידי "מהו היישוב שבו כל אחד ואחת מאתנו רוצים לחיות". השאלות  יתמקדו בארבע קטגוריות של סוגיות, מרכזיות בתחום סביבה והובלת שינוי ביישובים: 1.      נושא הפסולת- רבים המסכימים לכך שהטיפול בפסולת מהוה בעיה סביבתית מרכזית ביישובים החברה הערבית.  מהם הקשיים?  איך לדעתכם ניתן לייצר שינוי בתחום ולהיאבק במזבלות הפיראטיות?  -          מעורבות קהילתית  - הניסיון בעולם מלמד כי למעורבות פעילה של הקהילה יש תפקיד מרכזי בשימור ופיתוח העיר/יישוב.  האם יש תכנית או מודל אותו אתם מאמצים לעבודה מול הקהילה? -          תכנון , קרקע ושטחים פתוחים: סוגיית התכנון והבעלות על הקרקע מהווה גורם מכריע בהסדרת התכנון ביישוב, יצירת תכנית ארוכת טווח, פיתוח היישוב, יצירת מוקדי תעסוקה וכן יצירת אמון ושת"פ עם רשויות המדינה.   איך ניתן לדעתכם את התכנון להפוך למנוף לפיתוח למען הקהילה. -          איך הרשות המקומית / גורמים מקומיים מייצרים שיתופי פעולה עם רשויות התכנון / משרדי הממשלה,   למען פיתוח מקומי, הלוקח בחשבון את צרכי התושבים. 2.      חזון ירוק ופיתוח למען התושבים ולמען הדורות הבאים: כיום שמסתכלים על ערים ערביות, האם לדעתך העיר שאת/ה מכירים תורמת לתושבים שלה ? האם העיר מספקת שירותים ? מהם נקודות החיבור בין העיר לתושבים? האם תושבים הם צרכנים מבחינת רשויות העיר? במידה ונשים לרגע את כל הבעיות בצד -  מהם ההזדמנויות הקיימות לערים אלו ? וכיצד זה מתחבר לראיה וחזון כפי שהוצג בארוע וכפי שאתם חושבים שנכון לקדם.               

פרויקט חזון ירוק ביוזמת האגודה לצדק סביבתי ביישובי החברה הערבית מיועד להניע תהליכים ארוכי טווח בשיתוף הקהילה, ביישובים בהם נושאי הסביבה כמעט ואינם חלק מסדר היום של מקבלי ההחלטות ברמה המקומית והקהילתית.  בעת תהליך העבודה פנתה אלינו קבוצת תושבים וביקשה כי נלווה את ההתארגנות הקהילתית של תושבי הכפר גם בפעילות לילדים, וכבסיס לשיתוף פעולה עם שכנים ביישובים היהודים,  ומכאן התגלגל רעיון החוברת "מפגשים בסביבה" שנועדה לייצר היכרות עם נושאים סביבתיים בדרך חווייתית עבןר הילדים,  תוך יצירת היכרות ישירה עם הסביבה הקרובה להם, ובדררך של דיאלוג עם הסובב הפיסי והאנושי. לאחר תהליך ארוך, החוברת שלפניכם כוללת 23 מערכי פעילויות במסגרת של 7 תחומים נושאיים, ומיועדת ללוות את עובדי ההוראה/ ההדרכה הקהילתית/המשפחה בפעילות לאורך השנה. מאחלים לכם מסע נעים בסביבה והשתתפות מהנה במפגשים בסביבה! צוות האגודה לצדק סביבתי 

    שמחים לעדכן אתכם על מחקר חדש במסגרת העבודה של האגודה לצדק סביבתי - עמדות, מודעות ונכונות לפעול בקרב תושבים בכפר קאסם בהקשר לחזון ירוק וסוגיות סביבתיות . מחקר זה הינו תולדה של פרויקט "חזון ירוק ביישובי המשולש הדרומי" וסקר-שאלון שחובר על –ידינו במסגרת הפרויקט והופץ בקרב התושבים, במסגרת מפגשים בקהילה , מתוך מטרה לאפיין צרכים ועדיפויות של התושבים בתחומי סביבה ולנסות להניע תושבים לקחת חלק פעיל בפעילות סביבתית-קהילתית. הסקר-שאלון התפתח לעבודת תיזה לתואר שני בחינוך סביבתי בסמינר הקיבוצים, של מורה למדעים בתיכון בכפר קאסם, לינה בדיר.  נתוני השטח נאספו בשלבים הראשונים של פעילות האגודה לצדק סביבתי במשולש(2011) , המחקר מציג איסוף נתונים איכותניים וכמותניים שעיקרם מידע, מודעות ועמדות בתחומי סביבה  של  תושבי כפר קאסם.ניתוח התוצאות עובד באופן שיסייע לאגודה לצדק סביבתי להמשיך ולהעמיק הפעילות עם התושבים למען קיימות קהילתית. המחקר: כולל מדגם בן 123 תושבים מכפר קאסם  שמילאו שאלון דיווח עצמי בנושאים סביבתיים. בחלקו הראשון הכמותי של השאלון נבדקו בקרב המדגם הרמות של המדדים השונים של המשתנה אוריינות סביבתית, כדלהלן: מודעות לבעיות סביבתיות מקומיות וגלובאליות, עמדות סביבתיות ונכונות לפעול. כמו כן, נבדק מה הקשר בין המדדים השונים של אוריינות סביבתית לבין עצמם, כמו גם בין המדדים הללו ובין משתני רקע כגון: מגדר, גיל, השכלה, מקצוע ומעורבות בפרויקט סביבתי. בחלק השני האיכותני של השאלון נשאלו התושבים: האם הנושא הסביבתי בהקשר המקומי חשוב בעיניהם ולמה? ואיך לדעת התושבים יכולים התושבים, העירייה, הממשלה ומערכת החינוך  להביא לשיפור "איכות הסביבה" בכפר קאסם. עיקרי הממצאים: הממצאים מצביעים על מתאם חיובי מובהק בין רוב המדדים השונים של אוריינות סביבתית, להוציא מדד מודעות לבעיות סביבתיות מקומיות שהתגלה כמדד בעייתי במחקר, שיש לו מתאם עם מדד עמדות סביבתיות בלבד. באשר לתמונת המצב הסביבתית הכללית העולה מהמדגם: לתושבי כפר קאסם מודעות בינונית לבעיות סביבתיות מקומיות וגלובאליות, אך העמדות הסביבתיות והנכונות לפעילות סביבתית לעומת זאת הן גבוהות. עם זאת, נמצא שעל אף שרוב המדגם הביע רצון להיות מעורב בפרויקט סביבתי- הרי שרובו לא היה מעורב בפרויקט כזה בפועל, מה שאכן מחזק את הספרות שישנה אודות הפער בין עמדות חיוביות כלפי הסביבה ובין התנהגות פרו- סביבתית בפועל. בנוסף, בהתמקדות בכל מדד של אוריינות סביבתית בנפרד עלו הממצאים  הבאים : במדד נכונות לפעול- ישנה נכונות גבוהה לפעול בכל המדדים של פעילות סביבתית, ובפרט במה שנוגע להתנהלות הביתית המידית (לחסוך חשמל ומים בשימוש ביתי). הנכונות לפעול בארגון ירוק הייתה גם היא גבוהה, אך הכי נמוכה יחסית לאחרים. באשר לרמת מודעות לבעיות סביבתיות מקומיות – ישנה שונות גדולה בהתפלגות התשובות בין הסעיפים השונים, שלפיה צרכנות פרו-סביבתית הינה נושא שחשיבותו אינה ידועה למרבית המדגם. בנוסף, בבדיקת המתאמים בין רצון למעורבות בפרויקט סביבתי ובין משתני רקע- רק לגבי השכלה אקדמאית ומקצוע ההוראה נמצא מתאם עם הרצון למעורבות, בעוד שגיל או מגדר אינם משפיעים בהכרח על רמת האוריינות הסביבתית. פעילות מתוכננת להמשך: אנו סבורים כי הפצת ממצאי המחקר ודיון בו תסייע להניע בעלי עניין שונים במרחב היישובים לקח חלק פעיל בשינוי סביבתי, יסייע לאפיון ופיתוח כלים מקצועיים בקרב ארגונים לשינוי חברתי וגורמי קהילה מקומיים כמו גם משרדי הממשלה ולכן נפעל להרחיבו ולקיים דיון ציבורי בשיתוף גורמים נוספים.  בברכה, האגודה לצדק סביבתי