מגדר

מתוך ההרצאה: ההיסטוריה האנושית מלמדת כי במקומות רבים בעולם, תהליכים סביבתיים הרסניים הרעו את תנאי חייהם של מאות מיליוני בני אדם, הובילו לרעב ומחסור ויצרו מתחים בין אוכלוסיות ומדינות. הקשר בין בעיות פיתוח וסביבה בארצות העולם השלישי ונושא מלחמות וטרור אינו חדש. נוסף למצוקת המחייה והחיים בתנאי מחסור קשים כשגרה והתלות ב'מזגי' האקלים, החשיפה להבדלים שבין המדינות העשירות לעניות, יוצרת כעס, שנאה וגם איום על בטחון במקומות שונים ברחבי העולם. זכורות תמונות ממקומות שונים ברחבי העולם, מוכי אירועי בצורת ושיטפונות, בהם חלוקת המזון לאוכלוסיה המקומית נעשית בליווי חיילי האו"ם כשנשקיהם דרוכים. הבחירה הלא-מסורתית והפחות צפויה של אוסלו בוואנגארי מאתאיי היא הזדמנות טובה לעולם המערבי, וישראל בתוכו, להבין את הקשר שבין רמת החיים הפיסיים ונושאי זכויות ובכללן זכויות נשים ודמוקרטיה. חלוקה הוגנת של משאבים, על בסיס הכרה בזכויות אזרח, בקידום מעורבות האוכלוסייה המקומית במאמצי שמירת הסביבה ובדרך של פיתוח אמצעי מחייה, היא הבסיס האפשרי היחיד לחיים ראויים במקום, לכל דריו, ולעתיד בר-קיימא לכל אזור. גישה זו של תנועת החגורה הירוקה שיזמה הגב' מאתאיי מוגדרת היום כתפיסת "צדק סביבתי".

במסגרת דיון מיוחד לרגל יום הסביבה בעולם הציגה פרופ' ארזה צ'רצ'מן, הטכניון מהם המאפיינים התכנוניים המגדירים עיר ומקום ידידותי לנשים. בישיבה קבעה פרופ' צ'רצ'מן כי  "עיר ידידותית לנשים מתוכננת כך שהילדים יכולים ללכת לכל מקום לבד". "רק כשהאישה לא צריכה להסיע אצת הילדים היא משוחררת לעבודה או לתחביבים ולתרבות הפנאי שלה. יש טוענים שבכך אני מקבלת את המצב הנוכחי, לפיו הילדים הם באחריות האישה, ולא מנסה לשנות, אבל העובדה היא שלנשים עדיף לגור ביישובים גדולים עם צפיפות גבוהה שמאפשרת להן מגוון שירותים, מגוון תרבותי ועושר של חוויות שהן לא יכולות להשיג במקום קטן". מצ"ב מצגת של פרופ' צ'רצ'מן בנושא תכנון מרחבי ומגדר.  

בדיון מיוחד בכנסת לרגל יום הסביבה בעולם, כרמית לובנוב, האגודה לצדק סביבתי הציגה ממצאי מחקר חדש (לקראת פרסום) הבוחן תנאי סביבה במאות יישובים בארץ.  במסגרת המחקר נבחנו חמישה תחומי ליבה מרכזיים המגדירים את איכות החיים והסביבה, ואת מידת הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים ביישובים, כדלקמן: טיפול בביוב, איכות המים, נגישות לתחבורה ציבורית, זיהום אוויר ושטחים ציבוריים פתוחים. למעט תחום זיהום באוויר בו בדקנו נתונים אזוריים ולא יישובים, בשל אופי פיזור מזהמים באוויר, הרי שבכל ארבעת התחומים של תכנון ותשתיות קיימים פערים משמעותיים ביחס בין ישובים יהודים וערבים וכמו כן הבדלים מעמדיים בין יישובים המשתייכים לאשכולות תחתונים לבין אשכולות עליונים של משרד הפנים.  הפערים הגדולים ביותר התגלו בתחום התכנוני של השטחים הציבוריים הפתוחים (שצ"פ). בממוצע משוקלל בישובים יהודים לעומת יישובים ערבים - יש פי יותר  21 שצ"פ לנפש (0.34 לעומת 7.36), ו- 94% מהישובים בהם יש 0 שצ"פ לנפש, הם יישובים ערבים. מידע נוסף במסמך המצורף.