[Skip Header and Navigation] [Jump to Main Content]
האגודה לצדק סביבתי בישראל
  • דף הבית
  •   |  
  • אודות
    • רקע
    • צוות וועד מנהל
    • תומכים
  •   |  
  • תקשורת
  •   |  
  • ניוזלטר
  •   |  
  • המלצות
  •   |  
  • גלריה
  •   |  
  • צרו קשר
  • עברית
  • English
  • العربية
האגודה לצדק סביבתי בישראל
[Jump to Top] [Jump to Main Content]

תחומי פעילותפעילות האגודה לצדק סביבתי בישראל

  • צדק אקלימי - מחקר מדיניות אקלים חברה וכלכלה
  • צדק סביבתי ללא גבולות
  • מגדר וסביבה
  • משילות סביבתית, דמוקרטיה סביבתית - מקומי, אזורי, בינלאומי
  • מדיניות צדק סביבתי - ניירות עמדה,דוחות מחקר, דיונים
תנאי שימוש



מוכנות לשינויי אקלים

צדק סביבתי וחוסן אקלימי - מסמך המלצות לרשויות המקומיות וגופי ממשלה בישראל

לקראת ועידת האקלים COP22, שתיערך בנובמבר 2016, מראקש, מרוקו

תמר נויגרטן עריכה: כרמית לובנוב   |  שלישי, 01-נוב'-2016

AEJI story
צדק סביבתי וחוסן אקלימי     מסמך המלצות לרשויות המקומיות וגופי ממשלה בישראל   לקראת ועידת האקלים COP22, שתיערך בנובמבר 2016, מראקש, מרוקו מסמך זה עולה לאוויר כשנה לאחר ועידת פריס, ולקראת ועידת מארקש שמתקיימת בנובמבר 2016 במרוקו. ב'שנה האקלימית' החולפת פורסמו מסמכי ונספחי ההסכם הסופי בין 195 המדינות החתומות על אמנת האקלים, וכן אושררו ההתחייבויות ליעדי הפחתה של פליטות גזי חממה כפי שהגישו מרבית המדינות לקראת פריס, בהן ישראל.  נדמה שבשלב מקדמי זה ברור לכל כי מבחנו האמיתי של הסכם פריס יהיה לא רק באישור תוקף ההסכם ברמת (כל) מדינה, אלא יכולת היישום ההסכם  בטווח הארוך תיקבע במידה רבה במידת ההבנייה של החוסן האקלימי והמשילות האקלימית ברמות השונות: מדינה, אזור, עיר.    המסמך שלפניכם נהגה במסגרת פרויקט צדק אקלימי שיזמה האגודה לצדק סביבתי ב- 2010 במטרה ללמוד את אי השוויון האקלימי כפי שמתבטא במדדים כלכליים וחברתיים בישראל, ביחס לקבוצות סוציו אקונומיות, ולגבש פתרונות במסגרת תכנית אקלים לאומית הניתנים ליישום ברמות השונות ובהם בין השאר משקי הבית, קהילות ורשויות מקומיות.  המסמך הנוכחי הוא עדכון לפרק מתוך מסמך מחקר מקיף שפרסמנו כשנה לפני ועידת פריס (2014) עניינו  המלצות לקידום חוסן אקלימי בדגש על היבטיו החברתיים והקהילתיים ברשויות המקומיות בישראל וכן, מדדים לניטור ולהערכת המאמצים לקידום החוסן האקלימי ברשויות. פריזמת הבחינה שהוחלה בתהליך העבודה היא של צדק סביבתי, שוויון והוגנות הקשורים למשבר האקלים בכלל, ובראייה זו נבחנו גם הפעילויות הנדרשות ליצירת ולקידום חוסן אקלימי חברתי וקהילתי בישראל בפרט. במסמך זה אנו מבקשים להדגיש את ההיבטים החברתיים, וזאת בייחוד מול נטייתם של השלטון המרכזי והמקומי בישראל להתמקד במרכיבים הפיזיים של החוסן – הגנה ומיגון. המושג 'חוסן' (Rresilience)  מתייחס לצעדים השונים שחברות נוקטות כדי לעמוד בלחצים והפרעות מסוגים שונים. החוסן מתואר כיכולתה של מערכת לספק ביטחון יחסי בטווח רחב של נסיבות, שמרביתן בלתי ניתנות לחיזוי. בהקשר האקלימי, מהלכי חוסן נועדו לחזק אוכלוסיות לנוכח שינויי האקלים, ולאפשר לקהילות לשרוד משברים ואירועי קיצון ואף לצאת מחוזקות. בשונה מהשיח על משבר האקלים, המאופיין לא פעם בפסימיות ובייאוש, מושג החוסן הוא מושג מגייס, ששם דגש על חוזקן, בטחונן ושרידותן של קהילות ואוכלוסיות אל מול משברים ואסונות. חוסן מושג וממומש על ידי פעילות אזרחית, פעילות ברמה המקומית ופעילות ברמה ארצית. מהלכים בוני חוסן מתייחסים להיבטים פיזיים (ה"מה"), חברתיים (ה"מי") ולהיבטי מדיניות (ה"איך"). אחד האתגרים העומדים בפני השלטון המקומי והמרכזי בעת גיבוש תוכניות לחיזוק החוסן האקלימי, הוא חיזוק ההיבטים החברתיים וקהילתיים, ומיזעור חוסר הצדק הסביבתי ואי-השוויון בפגיעות. מכיוון שהפגיעה ממשבר האקלים אינה מתחלקת שווה בשווה בין מדינות, ביו יישובים ובין מעמדות חברתיים-כלכליים, אלא מתאפיינת באי-שוויון ובחוסר צדק סביבתי ואקלימי, שאלות כגון מי יעברו את המשבר מבלי להיפגע, ומי יהיו הראשונים להיפגע חשוב שיעמדו לנגד עינינו בעת עיצוב תוכניות היערכות וחוסן, בכדי שניתן להן מענה הולם והוגן. המסמך הנוכחי מתייחס לשאלות אלה, ומציע עקרונות מנחים לגיבוש תהליכי חוסן אקלימי ומוכנות לאסונות המטמיעים תפיסות של שיתוף, קהילתיות וצדק סביבתי, ואשר פועלים להקטין את הפגיעות של האוכלוסיה בכלל, ושל אוכלוסיות מוחלשות בפרט, במסגרת הרשויות המקומיות בישראל.
ej_and_climate_resilience_in_israel_local_chapter_recommendations_towardscop22_nov2016.pdf

מסמך האגודה לצדק סביבתי - המלצות למדיניות חוסן אקלימי בישראל

Share this

אקלים ושוויון מגדרי - דיון מיוחד בועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת לרגל יום הסביבה 2016

הודעה לתקשורת של יו"ר הועדה למעמד האשה ושוויון מגדרי בכנסת, ח"כ עאידה תומא-סלימאן

הוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת   |  שלישי, 07-יוני-2016

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "גישת משרד השיכון מעידה על דיכוי והפליה – ואם יהיה צורך, גם אתעמת איתם על כך מבחינה חוקית"   7 ביוני 2016, א' בסיון תשע"ו, בשעה 19:45 האגודה לצדק סביבתי חשפה בדיון הוועדה פערים אדירים בשטחים ציבוריים פתוחים בין אוכלוסיות שונות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) דנה היום (ג') בנושא שינוי האקלים והשלכותיו ממבט מגדרי, כחלק מיום הסביבה שצוין היום בכנסת.  ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) ציין כי "משבר אקלים, כמו כל בעיה סביבתית, שורשיו חברתיים וגם מופעיו החיצוניים חברתיים. המבט המגדרי חשוב וממקד את ההתייחסות במיוחד בנושא שינוי אקלים. נשים נפגעות הרבה יותר ממבנה האקלים, בגלל מבנים חברתיים והאילוצים שלהם, וצריך להיות להן מקום מיוחד בפתרון". כרמית לובנוב, מנהלת האגודה לצדק סביבתי בישראל אמרה כי ישראל תושפע ותיפגע משינוי האקלים בעולם, וקו המדבר כבר נודד צפונה. לובנוב סקרה מחקר שערכו שבדק את מדיניות השטחים הציבוריים הפתוחים ברשויות מקומיות שונות, אשר העלה כי ביישובם ערביים 0.34 שצ"פ לנפש לעומת 7.36 ביישובים יהודיים וכן כי מתוף 54 יישובים בהם לא מוגדרים כלל שצ"פ , 51 הם יישובים ערביים. עוד ציינה לובנוב כי במדריך רשמי לתכנון של משרד השיכון והבינוי,  מוגדר לתכנן רק 10 מ"ר שצ"פ לנפש בישובים של חרדים או ערבים, לעומת 15 מ"ר לנפש בערים אחרות. יו"ר הוועדה הגיבה לממצאים ואמרה: "העובדה שמשרד השיכון החליט שלאוכלוסייה מסוימת מגיע פחות שטחים פר נפש לעומת אחרים, היא סממן של דיכוי והפליה כנגד האוכלוסייה הערבית והחרדית".  עוד אמרה כי הוועדה תפנה למשרד השיכון לבירור פשר החלטה זו, וכי "אם נצטרך להתעמת מבחינה חוקית, נעשה זאת". ד"ר לימור שעשוע-בר  מאוניברסיטת תל אביב, אמרה כי כאשר רוצים להתייחס ולתכנן את המרחב הציבורי, יש להתייחס למספר נתונים ובמיוחד לתופעת שינוי האקלים. לדבריה "יש להתייחס לנוחות ההליכה בעיר, במיוחד מבחינת נשים, לנושאי הצפיפות, הנגישות לתחבורה ציבורית, ותשתיות אוורור. הרעיון הוא לתכנן מנקודת מבט נשית". מאירה הנסון ממרכז השל לקיימות, ציינה כי נשים מושפעות יותר משינוי האקלים, וכי נשים עניות הן יותר פגיעות להשלכות שינוי האקלים. לדבריה "המדיניות שננקוט לאנרגיה נקייה היא הזדמנות ליצור מרחב עירוני נעים יותר ונקי יותר, כמו כן הזדמנות ליצור שינוי מבחינה מגדרית". נעמי צור, מהפורום הישראלי לעירוניות, ציינה כי כדי שישראל תתמודד עם משבר אקלים, אג'נדת קבלת ההחלטות צריכה להשתנות, ולא להתמקד רק בביטחון לאומי. ח"כ תמר זנדברג (מר"צ) ציינה כי קובעי המדיניות הבכירים, גם בחברה האזרחית וגם במקומות בהם החברה האזרחית רוצה להשפיע, כמו משרד השיכון והגנת הסביבה, הם גברים ויש לפעול בנושא, ו"האחריות היא שלנו, של מובילות השיח". ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה אמרה כי "יש 50 החלטות בנושא אמנת האקלים ופרוטוקול קיוטו שעוסקות במגדר, אבל אני לא מכירה אף אחת כזו במדינת ישראל". עוד אמרה כי נושא שינוי האקלים כלל לא מתוקצב ע"י הממשלה, ומרכז ידע לנושא שינוי האקלים אשר יצר המשרד באוניברסיטת חיפה כבר הפסיק לפעול בשל חוסר תקציב. נועה פינטו, סטודנטית ופעילה בארגון "מגמה ירוקה" בבאר שבע התייחסה לנושא הקמת ישובים חדשים בנגב וציינה כי תכנית זו מחזקת את מי שחזק ומחלישה את מי שחלש. לדבריה נשים בפריפריה נפגעות מבנייה של ישובים חדשים כי הכסף לא הולך לפיתוח של החברה בנושאי חינוך ותעסוקה, שאלו הם צרכי הנשים על מנת להרגיש בטוחות בחברה. בסיום הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, כי הוועדה מסתכלת בדאגה רבה על המחסור האדיר בשטחים ציבוריים פתוחים בישראל, החשובים לאיכות החיים העתידית של כולנו. הוועדה תפנה למשרדי הממשלה לברר את  ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של מדיניות זו, וכאמור, גם למשרד השיכון בנוגע להמלצותיו לגבי האוכלוסייה הערבית והחרדית". "היעדרה של תכנית ממשלה לטיפול בהיערכות לשינוי האקלים היא חמורה מאוד, וכאשר היה כבר מרכז, הוא נסגר והוועדה תבקש הסברים על כך". "ארגוני הסביבה חייבם לתת את הדעת על ייצוגן של נשים אצלם בבית, אך לא רק נשים אלא גם אוכלוסיות שונות. נושא אספקת המים לכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב חייב להיות על האג'נדה של ארגוני הסביבה". "היעדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות ברמת המדינה, הוא חמור מאוד, ודאי כאשר יש מחקרים המראים קשר בין שיפור המצב הסביבתי לכמות הנשים בפרלמנט, למשל. כאשר יקום צוות היערכות לשינוי באקלים, יש לוודא גם כי יהיה בו ייצוג נשי, בכדי שהתכנון הנכון והראוי יתבצע מהשלב הראשון".
Share this