[Skip Header and Navigation] [Jump to Main Content]
האגודה לצדק סביבתי בישראל
  • דף הבית
  •   |  
  • אודות
    • רקע
    • צוות וועד מנהל
    • תומכים
  •   |  
  • תקשורת
  •   |  
  • ניוזלטר
  •   |  
  • המלצות
  •   |  
  • גלריה
  •   |  
  • צרו קשר
  • עברית
  • English
  • العربية
האגודה לצדק סביבתי בישראל
[Jump to Top] [Jump to Main Content]

תחומי פעילותפעילות האגודה לצדק סביבתי בישראל

  • צדק אקלימי - מחקר מדיניות אקלים חברה וכלכלה
  • צדק סביבתי ללא גבולות
  • מגדר וסביבה
  • משילות סביבתית, דמוקרטיה סביבתית - מקומי, אזורי, בינלאומי
  • מדיניות צדק סביבתי - ניירות עמדה,דוחות מחקר, דיונים
תנאי שימוש



נשים וסביבה

נשים מובילות שינוי סביבתי במרחב ערבי-יהודי משותף בגליל

סדרת מפגשים במסגרת מיזם כולאננה

האגודה לצדק סביבתי בישראל AEJI, פרויקט מגדר וסביבה   |  שלישי, 15-אוג'-2017

AEJI story
רקע לסדרת המפגשים - מדוע  ועל מה 'נשים וסביבה' ?  סדרת המפגשים הנוכחית (2017-18) מתקיימת במסגרת מיזם כולאננה לקידום לכידות חברתית בין קבוצות אוכלוסיה שונות. רקע - האגודה לצדק סביבתי קיימה בעשור האחרון פעילות ייעודית לפיתוח אסטרטגי של חזון ירוק ביישובי החברה הערבית, בשיתוף בעלי עניין שונים ובהם התושבים ונציגי הרשויות המקומיות.  בתהליך העבודה  מיפינו את הקבוצות בעלי היכולת להוביל שינוי לטווח הארוך , תהליך בו אוכלוסית הנשים היא אחת משתי קבוצות עיקריות שאובחנו ומוקדו על ידינו כבעלות פוטנציאל להוביל שינוי ביישובים. לאבחון זה יש סימוכין בספרות המחקרית של צדק סביבתי וכן בניסיון בשטח במקומות שונים בעולם בחלקו גם בהשתתפות האגודה.  התכנים המוצעים במסגרת מיזם כולאננה מתבססים על הניסיון והידע הנצבר במסגרת פעילות האגודה לצדק סביבתי בעשור האחרון. הפעילות המוצעת מהווה פלטפורמה המחברת בין יכולת הובלה של תהליכים אסטרטגיים ויישום בשטח של תכניות עבודה רב ערוצית ורב ממשקית כפי שהאגודה לצדק סביבתי חוקרת ומקדמת, בשיתוף גורמים מקומיים בגליל באזור שעב ובגוש משגב, בענה.  הדיונים במסגרת קבוצת הנשים יסייעו לגבש תכנית ארוכת טווח לפעילות בתחום נשים וסביבה במרחבים משותפים. המפגש האחרון מיועד להתקיים כמפגש מסכם פתוח לציבור, ולאחריו, במהלך 2018,  נעלה לאתר סיכום של התהליך.   
Share this

מגדר וסביבה

סקירת פעילויות האגודה לצדק סביבתי בישראל

האגודה לצדק סביבתי בישראל AEJI   |  שלישי, 08-נוב'-2016

נושא "נשים, סביבה ושוויון מגדרי" מהווה את אחד היעדים המרכזיים שהאגודה לצדק סביבתי הציבה בפעילותה. הנושא משולב בשלושת תחומי הפעילויות העיקריים של העמותה: 1.יוזמות מחקר ופיתוח כלים להתמודדות עם מטרדים סביבתיים ובכלל זה תכנון מגדרי, פיתוח מדדים לחוסן קהילתי מול משבר האקלים, חשיפה לחומרים מסוכנים לבריאות ועוד; 2. קידום מדיניות לצמצום אי השוויון הסביבתי , ובכלל זה השתתפות בדיונים בכנסת בוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי, קידום חקיקה בנושא הגנה לקבוצות עובדים מוחלשות חשיפה במקומות העבודה למפגעים סביבתיים כמו אוכלוסיית עובדי )בעיקר עובדות) הניקיון ועוד.  3. פעילות שטח המיועדת להעצמת קבוצות אוכלוסייה מודרות. האגודה קיימה סדנאות לנשים ביישובי החברה הערבית, קיימה סיורים מקצועיים בהשתתפות אדריכל נוף ומתכננים לקידום תכנון מרחב ציבורי גם על בסיס אפיון הצרכים המגדריים בחברה מסורתית כפארק נפרד לנשים, בהתאמה לצרכי שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות ברמה הארצית והמקומי, . כמו כן האגודה לצדק סביבתי חברה בפורומים בינלאומיים  ושותפה ביוזמות בינלאומיות המפנים את תשומת הלב לנושא השוויון המגדרי כחלק מתפיסה רחבה של קידום מדיניות סביבה ואקלים וזכויות אזרח. להלן תיעוד מצולם הסוקר בראשי פרקים את מגוון פעילויות בתחום 'נשים וסביבה'  שהאגודה לצדק סביבתי יזמה , מנחה ולוקחת חלק פעיל מאז הקמתה ב- 2009. 
aeji_activities_gender_equality__and__environment_review_2017.pdf

נשים, סביבה ושוויון מגדרי_סקירת פעילות האגודה לצדק סביבתי 2017

Share this

הגורמים המשפיעים על יכולתה של האישה הערבייה לחולל שינוי סביבתי בנושא פסולת ביתית בישוב מגוריה

רים מתאני   |  שני, 27-אפר'-2015

תקציר ישראל מתמודדת עם בעיה של פסולת, ובפרט הפסולת הביתית. הבעיה חמורה במגזר הערבי אף יותר מאשר במגזר היהודי, בגלל סיבות כמו חוסר מודעות לנושא המיחזור, כמות גדולה יותר שמיוצרת בבתים הפרטיים יחסית ליישובים העירוניים, חוסר מדיניות של השלטון המקומי לגבי הפסולת, קשיים כלכליים לטפל בבעיה ועוד. נשים יכולות להיות כוח שיקדם שינוי במגזר הערבי בכל מה שקשור לשיפור איכות הסביבה והטיפול בפסולת בפרט. כמו קבוצות של נשים במקומות אחרים בעולם, הן יכולות להיות סוכנות לשינוי חברתי. המחקר הנוכחי תוכנן כדי לבדוק מה לדעת נשים משפיע על יכולתן להוביל שינוי כזה בסביבתן, והאם יש הבדל בין דעות של נשים על בסיס של השכלה, תעסוקה וילדים. לצורך המחקר הוגדרו שמונה קבוצות של נשים על בסיס שלושה פרמטרים – השכלה (אקדמאית / לא אקדמאית), תעסוקה (עובדות / לא עובדות) וילדים (יש ילדים / אין ילדים). המטרה היא לבדוק אילו גורמים יכולים להניע נשים לפעול לשיפור התנאים הסביבתיים ביישוב שלהן, והאם יש הבדל בין הקבוצות השונות. המחקר הוא כמותי. הועבר שאלון שבודק דיווח על התנהגות סביבתית, פעילות בקילה, תפיסת היכולת לחולל שינוי, תפיסה לגבי גורמים מקלים ומקשים ונתונים דמוגרפיים. סך הכל מילאו את השאלון 44 נשים משמונה הקבוצות שהוזכרו. הנתונים נותחו סטטיסטית. התוצאות מראות  שלמרות שקיימת נכונות גבוהה להשתתף בפעילויות סביבתיות, התנהגות של הנשים בפועל היא בדרך כלל לא ידידותית לסביבה. רוב הנשים לא מדווחות על מפגעים, לא שולחות למיחזור, לא רוכשות מוצרים ידידותיים לסביבה וכדומה. נמצא שההתנהגות הסביבתית קשורה לפעילות בקהילה ולתפיסת היכולת של המשתתפות. ככל שהמשתתפות דיווחו על נכונות לפעול בקהילה, וככל שהן דיווחו על תפיסת יכולת גבוהה  יותר, כך הן דיווחו על התנהגות יותר ידידותית לסביבה. מבין נתוני הרקע, רק ההשכלה נמצאה קשורה להתנהגות סביבתית. ככל שהאישה משכילה יותר, כך היא יותר מתנהגת באופן ידידותי לסביבה. לא נמצא קשר בין מצב משפחתי, גיל, מספר ילדים, מקום עבודה או אמונה בבית להתנהגות הסביבתית. מבחינת גורמים שנתפסו כמקשים על פעילות סביבתית, המשתנה הכי משמעותי שנמצא הוא המרחק ממקומות שיש בהן פעילויות, ואחריו הזמן שצריך להשקיע בביצוע פעילויות אלה. המסקנות של המחקר הן שכדי להוביל את השינוי יש צורך בארגונים סביבתיים קרובים לבתים של הנשים ביישובים הערביים שגם ילוו אותן. בלי הארגונים האלה אי אפשר לעשות את השינוי, לדבר הנשים. דבר נוסף שחסר לנשים הוא זמן. זהו המשאב הכי יקר שחסר לנשים כדי שיוכלו להגיע לפעילויות סביבתיות, כלומר אקטיביזם סביבתי שכולל עשייה למען החברה כולה וניסיון להשפיע על מקבלי החלטות. לגב התנהגויות סביבתיות שלהן באופן ספציפי נמצא שרוב הנשים מקפידת על התנהגות ידידותית לסביבה ברמה האישית בביתן, אבל לא מתרגמות את זה לאקטיביזם רחב יתר. עבודת המחקר המלאה של רים מתאני נמצאת באתר האגודה לצדק סביבתי, בספריות חזון ירוק ומנהיגות סביבתית וכן במגדר וסביבה. 
bvdt_gmr_rym_mtny.pdf

נשים וסביבה, עבודת מחקר כמותי טיפול בפסולת ביתית יישובי החברה הערבית

Share this