צדק

  לקראת ועידת ריו+20 - אמנת העמים לצדק וקיימות בשבוע הבא תפתח בעיר ריו דה ז'נירו בברזיל ועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא. הכנס מתקיים בעיתוי המציין   20 שנה לוועידת ריו הראשונה (פסגת כדה"א ), ו- 40 שנה להקמת סוכנות האו"ם לשמירה על הסביבה וציון יום הסביבה הבינלאומי הראשון (יוני 1972). המטרה העיקרית של ועידת ריו השנייה היא לגבש מסמך  מדיניות בשם "העתיד שאנו רוצים", שיהווה מסגרת מתווה, 'מפת דרכים', להתמודדות עם הבעיות הסביבתיות המאיימות על העולם. וועידת ריו הראשונה זכורה, בין השאר, כוועידה בה אושרו מסמכים בינלאומיים ובראשם האמנה בנושא  שינויי אקלים והאמנה להגנת המגוון הביולוגי. יעדי הכנס הנוכחי הצנועים יותר, מתמודדים עם שני מהלכים: האחד, ברוח הקריאה לסדר עולמי חדש של חלוקה צודקת של משאבים, אותה מובילים קבוצות פעילים ברחבי העולם המפותח, האו"ם הגדיר את יעדי הוועידה: "גיבוש אסטרטגיה לכלכלה ירוקה המאפשרת שמירה על הסביבה אך גם מביאה לצמצום ממדי העוני בעולם". כלומר, יעדים חדשים המציבים קשר ישיר בין מצב הסביבה לבין סוגיות של צדק חברתי וצמצום פערים כלכליים.  השני, בשונה מוועידת ריו 92, מנהיגי המדינות העשירות ובראשם מנהיגי ארה"ב, בריטניה, גרמניה (כנראה) לא ישתתפו בוועידה הקרובה.   שבוע לפני, ההערכה הקונצנזואלית הוודאית היחידה היא שנושאי הצמיחה הירוקה יעמדו במחלוקת, בעיקר בין המדינות המתפתחות למפותחות, וכי לא תושג הסכמה במסגרת של מסמך מחייב על עניינים מרכזיים כמו העברת ידע וכספי הסיוע ממדינות מפותחות, ואו 'תג מחיר כלכלי' למשאבים מתכלים בבעלות מדינות מתפתחות.       על רקע אי היכולת לגבש הסכמה למסמך מדיניות רחב, שתתמודד עם התפיסה שבבסיסה פעילות משותפת, בין נציגי מדינות עשירות ועניות, קבוצות שימור טבע ונציגי אוכלוסיות נפגעות מהחלטות סביבתיות, חיונית לשינויים המערכתיים הנדרשים, ובמטרה להניע התמודדות אמיתית, היסטורית, עם מנגנוני המדיניות המייצרים את אי השוויון -  קבוצת חוקרים ופעילים חברתיים בינלאומית יזמה את 'אמנת העמים לצדק וקיימות' במטרה לגבש פתרונות משותפים לבעיות חברתיות, כלכליות וסביבתיות שעל סדר היום של הוועידה. האגודה לצדק סביבתי השתתפה בניסוח האמנה, מצ"ב נוסח תקציר האמנה בעברית, וכן קישורים לנוסח המלא באנגלית ולחתימה על האמנה.   

לקראת האחד במאי, שיצוין בישראל במצעד – השנה לראשונה גם בהשתתפות ארגוני סביבה -  אנו מציעים מבחר מאמרים (באנגלית) לעיון בנושא של איגודי עובדים, צדק וסביבה שפורסמו בשנה האחרונה  בכתב העת Labor Studies.  המחקרים דנים בהקשרים רחבים של עבודה וסביבה בפרספקטיבה גלובאלית ובכללם: זכויות ילידים במשאבי טבע כמקורות תעסוקה בקנדה, קיבעונו של איגוד תעשיית הרכב בצפון אמריקה ביחס לתפקיד המרכזי שתעשייה זו ממלאת בסוגיית ההתחממות האקלים הגלובאלית, ותפקיד האיגודים המקצועיים בקידום מדיניות סביבתית וכחלק ממסגרות אסטרטגיות של מו"מ על זכויות עובדים. המאמרים המצורפים: 1.Beyond the Blue and Green: The Need to Consider Aboriginal Peoples’ Relationships to Resource Development in Labor-Environment Campaigns/  Suzanne E. Mills מאמר זה מציג חקר מקרה של אוכלוסיית האינואיטים בצפון מזרח קנדה ומראה כי בעקבות נוכחות גדֵלה של קשרי תאגידים – חברות ילידים בענף מכרות מתכת, חשובה מעורבות איגוד העובדים בתחום. יתירה מזאת, מחברי המאמר טוענים כי על חוקרים בתחום לימודי העבודה בצפון אמריקה לעסוק, ובאופן מעמיק, גם בלימודי עמים ילידים אם רוצים לקדם צדק חברתי וסביבתי. וכן, הגישה לנושא חברה ילידית-סביבה צריכה להיות מגובה בתמיכה של זכויות הילידים לקרקע ולמשאבי טבע.  2.Toward a Theory of Union Environmental Politics: Unions and Climate Action in Australia/  Darryn Snell and Peter Fairbrother  מאמר הדן בגבולות התיאוריה של איגודים מקצועיים ופוליטיקה סביבתית ומתמקד באיגודים והתחממות אקלים באוסטרליה, דרך העלאה של שתי טענות עיקריות. האחת, כרקע,  איגודי עובדים במדינות שונות כבר עוסקים בפוליטיקות של הסביבה. לדוגמא, באיגודים האוסטרלים עוסקים בקידום הפחתת פליטות גזי חממה ויצירת משרות ירוקות (green jobs), וזאת ב"סביבה עם אילוצי פחמן" הן מבחינה סביבתית (רוויה) והן מבחינת משרות (מחסור). השנייה, ובניגוד לטענה לעיל, המאמר בוחן קידום פוליטיקה סביבתית ע"י איגודים בדרך של לקיחה בחשבון של המגבלות המבניות הארגוניות של האיגודים ויחסיהם עם הקהילות המקומיות והממשל ודן בשאלה איך ניתן להרחיב את יכולות האיגוד בדרך של שיתופי פעולה מבניים עם כל בעלי העניין השותפים: קהילה- איגוד-סביבה.  3.  Canadian Autoworkers, the Climate Crisis, and the Contradictions of Social Unionism / Derek Hrynyshyn and Stephanie Ross  מאמר הדן באיגוד עובדי תעשיית הרכב בקנדה. על רקע בחינת האתוס של האיגודים הדואגים למעמד העובדים מעבר לדאגה למקום העבודה גרידא, מובא ניתוח ביקורתי של מסמכי מדיניות של איגוד עובדי תעשיית הרכב והצהרות תקשורתיות של ראשי האיגוד. המאמר מראה כי בפועל האיגוד לא שינה את דרישות המיקוח שלו בהקשר תוצרים כלכליים וסביבתיים. יתירה מזאת, החוקרים מראים כי ההגנה על תעשיית הרכב בצפון אמריקה, כפי שהיא,  והמשרות שהיא מייצרת, למרות התפקיד השלילי המרכזי שייצור הרכב ממלא בסוגיית משבר האקלים הגלובאלית, מתקבלת כהנחה בלתי מעורערת וכאופי "טבעי" של התעשייה. טענת המחברים היא כי על מנת שאקטיביזם סביבתי והתאגדות חברתית יהיו יעילים, על תעשיית הרכב הקנדית לכלול מטרות חברתיות ולהטמיען בעדיפות גבוהה במו"מ של האיגוד, ולמעשה קוראים לראשי האיגוד להתמודד עם הסתירה לכאורה של חברי האיגוד, כעובדי הייצור מחד, וכעובדים שהם גם אזרחים בעולם הראויים לאיכות חיים וסביבה מאידך.