קיימות אזורית

  הנדון: התנגדות לתכניות מתאר מפורטות מס' 7/4/420 ומס' 10/4/420 עמדתנו, בתמצית, היא כי דין התכנית להידחות מהנימוקים הבאים: א. התכנית תפגע פגיעה אנושה באפשרויות הפיתוח לאוכלוסיה הפלסטינית בגדה המערבית ובמזרח ירושלים ולכן יש להשאיר את השטח לתכנון פיתוח פלסטיני ולא לפיתוח ישראלי. ב. מבחינת האוכלוסיה הישראלית אין כל יתרון להקמת ההתנחלות דווקא בשטח המוצע. היא תתפקד כפרבר של ירושלים ללא כל רצף אורבני או אף טריטוריאלי. עקרונות התכנון שבבסיס התנגדותנו תקפים לכל תכנית מדינית שנמצאת על סדר היום המדיני ובכלל זה תכניות הסיפוח ותכנית הנשיא טראמפ, להסכם שלום של שתי מדינות לשני עמים או אף למקרה של השארת המצב כפי שהוא ללא פתרון. בנוסף, ההחלטה שמונחת על כתפי מועצת התכנון הנכבדה בנוגע לתכניות שבנדון, היא כבדת משקל ותחרוץ את גורלם של הדורות הבאים של הישראלים והפלסטינים. הקמת ההתנחלות המוצעת בתכניות שמובאות כעת לאישור המועצה תיקבע האם יתאפשר לישראל סיכוי להסכם מדיני יציב ובר קיימא עם מדינה פלסטינית בשכנותה, או חלילה, ייסתם הגולל על אפשרות זו. גם במנותק לשאלת הסכם מדיני, התכנית תקבע האם ניתן יהיה לקיים איזשהו פיתוח בר קיימא לאוכלוסיה הפלסטינית בגדה המערבית, או שמא ייגזר עליה לחיות בתת פיתוח, שלא יאפשר צמיחה כלכלית וחברתית ותנאי חיים ראויים. שאלות אלה אינן "רק" שאלות מדיניות או פוליטיות, ואסור למועצה לפטור את עצמה מהעיסוק בהן בתואנה שמדובר בשאלות מדיניות ולא תכנוניות. המדובר בשאלות הרות גורל מבחינה תכנונית, בשאלות של תכנון אזורי המביא בחשבון את כלל תושבי האזור ואת הדורות הבאים. כל הטענות דלהלן בדבר הצורך הקריטי בשטח עבור הפיתוח הפלסטיני תקפות הן בתרחיש שבו הגדה המערבית ממשיכה להיות תחת שליטת ישראל, וביתר שאת בתרחיש לפיו מוקמת מדינה פלסטינית בשטחי הגדה המערבית. הצטרפו להתנגדות לתכנית E1 , חתמו והפיצו  https://www.fight4peace.org/?fbclid=IwAR16nz_N47y1CGWLUTXR4AWVsLRSlvM0Ojbt61skVMRHjJEpAaOEqLAHmfQ

  סביבה ושלום תיאוריה, פוליטיקה, אקטיביזם ומה שביניהם מאת: שרה אוסצקי-לזר   שחר שדה, מכון ון ליר , ירושלים   פרק הקדמה מכון ון ליר בירושלים משמש חממה לפיתוח רעיונות יצירתיים ואסטרטגיות חדשניות להתמודדות עם משברים חברתיים,  לחיזוק החברה האזרחית ולטיפוח שיתוף פעולה חוצה גבולות. בראשית 2008 הוקם במכון "הפורום לסביבה וקיימוּת אזורית" תחת המטרייה "שכנים בים התיכון". הפורום הציב לעצמו כמה מטרות:  לפתח חשיבה אזורית על סביבה וקיימות (sustainability), מתוך הבנה כי נושאים אלה הם חוצי גבולות מטבעם ומחייבים שיתוף פעולה ותכנון אזורי; להביא את הנושא הסביבתי לקדמת המשא ומתן המדיני באופן שיתרום לקידומו בדרכים שונות; וליזום שיתוף פעולה אזורי בפרויקטים סביבתיים.   במסגרת הפורום פועלות קבוצות דיון שונות שבהן משתתפים יותר משמונים ישראלים ופלסטינים – אנשי אקדמיה מתחומי ידע מגוונים, פעילי שטח ואנשי ממשל. המגמה היא להרחיב את הדיון ולכלול בו גם מומחים מארצות אחרות באזור, ולהיעזר בחוקרים מרחבי העולם שעיסוקם ַהקשר בין סביבה לקונפליקטים,  לקיימות ולתהליכי שלום.  מפגשי הקבוצות,  כפי שהעידו חבריהן, הציבו למשתתפים אתגר אינטלקטואלי והביאו לשינויי תפיסה אצל רבים מהם.   בקבוצת דיון אחת, שבה מתמקד דוח זה, משתתפים נציגים מארגוני שלום, ארגוני זכויות אדם וארגונים סביבתיים ישראליים, במטרה לפתח דיון וחשיבה פנים-ישראליים על הקשר בין התהליך המדיני לבעיות סביבה ולקדם שיתוף פעולה בין הארגונים בתחומים אלו – בתוך הקו הירוק ומעבר לו.  מדיוני הקבוצה התבררו מורכבותו של הקשר בין הנושאים והצורך לפתח חשיבה כוללת של ארגוני החברה האזרחית בשני כיוונים מרכזיים:   1. שילוב נושא הסביבה בשיח המדיני-פוליטי,  בהיותו גורם חוצה גבולות היכול לתרום ליצירת אמון ולקידום תרבות של שלום.  2. קירוב התנועה הסביבתית-חברתית בישראל לנעשה בשטחים הפלסטיניים ויצירת שיתוף פעולה עם ארגוני סביבה הפועלים בהם.     קבוצה שנייה בפורום עוסקת בהיבטים תיאורטיים של המושג "קיימות אזורית" ובניסיון לפתח חזון סביבתי אזורי משותף; קבוצה שלישית מורכבת מפעילים צעירים, אנשי שטח, והיא מבקשת לקדם פרויקטים סביבתיים משותפים; וקבוצה רביעית מפתחת ראייה אזורית בנושא הפקת אנרגיה חלופית ממקורות טבעיים. קבוצות דיון נוספות יתחילו לפעול בשנת 2010.  הדוח שלפניכם פותח צוהר לחשיבה המשלבת שני נושאים מורכבים מאין כמותם – הסביבה ויישוב סכסוכים מדיניים (ובפרט הסכסוך הישראלי--פלסטיני), נושאים שכל אחד מהם זוכה לעיסוק נרחב בפני עצמו. השילוב בין השניים, במיוחד באזורנו, הוא החידוש בו. הוא נועד לעוסקים בפועל בשני התחומים, לחוקרים ולאלו המתעניינים בהם ורוצים לקבל סקירה כללית וראשונית על עשיית שלום באמצעות הסביבה (Environmental Peacemaking/Peacebuilding) וללמוד מעט על מורכבות הנושא המתפתח.   בחלקו הראשון של הדוח נציג את המסגרת התיאורטית והמושגית של הפורום לסביבה וקיימוּת אזורית. נתחיל במבוא המתאר את הקשר בין סביבה לשלום ולפתרון סכסוכים. זהונושא חקר מתפתח בעולם, אך הוא עדיין בחיתוליו בארץ ובאזור; לאחר מכן נצביע על מקומם של נושאים סביבתיים בהסכמים מדיניים שהושגו בעשור האחרון במזרח התיכון, שחלקם מיושמים וחלקם נותרו על הנייר. בחלק השני יתוארו דיוני קבוצת ארגוני הסביבה, השלום וזכויות האדם, ויפורטו הסוגיות והתובנות שעלו מהם, נציין כמה נושאים שנדונו במפגשי הקבוצה ונפרט את המסקנות המרכזיות שעלו מהם.