צדק אקלימי

ביום חמישי הקרוב, ה-3 באפריל תתקיים באוניברסיטת תל אביב ועידת מדיניות האקלים בישראל ובה יוצג מחקר זה במלואו אוכל של עשירים מזהם יותר ההשלכות ההרסניות של גזי חממה פוגעות לכאורה בכולם. אולם, העשירון העליון פולט הרבה יותר גזים מהעשירון התחתון בעוד שהתחתון מוגן פחות מפני הנזקים. מחקר ראשון מסוגו מראה את אי השוויון בפליטת גזי חממה כתוצאה מצריכת מזון אופיינית לעשירונים השונים מחקר זה שמתבצע במסגרת עבודה לתואר שני בהנחיית פרופ' דני רבינוביץ וד"ר דיוויד כץ הינו חלק ממחקר רחב היקף העוסק במחקר ומדיניות צדק אקלימי בישראל, של האגודה לצדק סביבתי בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. מטרות מחקר ומדיניות צדק אקלימי הן לבדוק את התרומה של קבוצות אוכלוסייה שונות לפליטות גזי חממה ממקורות שונים, ולגבש כלי מדיניות הכוללים יעדי צמצום פערים חברתיים.

משבר האקלים וצדק סביבתי עם פרופ' דני רבינוביץ' - חלק ב   האוניברסיטה המשודרת: המדען העירום - סמסטר 5 - 28.08.17 מה עושה האנושות ע"מ להביא לפתרון משבר האקלים? האם הסכם פריז יעיל? והאם יש בו טעם גם ללא המדינה שנמצאת בראש המזהמות, ארה"ב?  

משבר האקלים וצדק סביבתי עם פרופ' דני רבינוביץ' - חלק א   האוניברסיטה המשודרת: המדען העירום - סמסטר 5 - 21.08.17 מהם הגורמים למשבר האקלים? מתי התחילה ההתחממות הגלובלית? האם כבר אפשר לראות את השפעותיה כיום וכיצד ניתן למנוע התדרדרות נוספת?

האגודה לצדק סביבתי מפרסמת לקראת ועידת האקלים ה- 16 של האו"ם הנפתחת מחר בקנקון (מקסיקו), מסמך עמדה המציג לראשונה את היבטי אי השוויון המהותיים הקיימים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל ביחס לתרומתן לסך הפליטה הכוללת לאטמוספרה של גזי חממה (CO2). ממצאי המחקר החדש שיתפרסם במלואו ב- 2011, מתייחסים לחישובים של  פליטות CO2 לנפש כתוצאה מצריכת חשמל ביתית (צח"ב) ומשימוש  ברכב פרטי (שבר"פ), ביחס לעשירוני הכנסה בישראל. הנתונים מורים על כך שמשקי בית המשתייכים לעשירון ההכנסה העליון בישראל מייצרים פליטה לנפש שהיקפה גדול פי 24 (צח"ב) ופי 26 (שבר"פ) בהשוואה לפליטה לנפש בעשירון התחתון. פרופ' דני רבינוביץ, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ויו"ר האגודה לצדק סביבתי מסר עם פרסום נייר העמדה כי  "אי השוויון העמוק כל כך בטביעת הרגל הפחמנית ממחיש שפליטת CO2 מהווה מכפיל של אי-שוויון" וכן קבע כי, "תובנה זו מדגישה עוד יותר את הצורך הכלכלי, החברתי והפוליטי להבנות שיקולים של צדק סביבתי כחלק אינטגראלי ממדיניות אקלים כוללת".

ועידת האקלים הישראלית 2016 התקיימת ערב ועידת האו"ם לנושא אקלים במרקש COP22 , מרוקו ובשבוע בו ממשלת ישראל עתידה היתה לאשרר את התחייבויותיה במסגרת הסכם פריז COP21. הועידה כללה מספר מושבים בהם צדק אקלימי, חדשנות סביבתית, שותפות בינמגזרית. במושב בפותח השתתף ראש משלחת האיחוד האירופי לישראל מר לארס פאבורג אנדרסן שהתייחס .The EU Post- Paris                                                                  מושב צדק אקלימי כלל את ההרצאות הבאות:  מושב צדק אקלימי  יו"ר כרמית לובנוב, מנכ"לית, האגודה לצדק סביבתי בישראל - הצגת ממצאי דו"ח כלכלי חדש של האגודה לצדק סביבתי, מחקר רועי לוי, הבוחן תקצוב אקלים בישראל ובמדינות מפתח בעולם . 1. צרכנות ושינויי אקלים: אי השוויון הפחמני עפ"י דפוסי צריכה בישראל , תמר נויגרטן, בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר אוניברסיטת תל אביב והאגודה לצדק סביבתי בישראל 2. אנרגיה ממקורות מתחדשים וקיימות של האוכלוסייה הכפרית בדרום הר חברון, אלעד אוריין, מייסד שותף ומנכ"ל ארגון COMET-ME 3. שיפור מצבי אנוש משפר מצב האקלים, סיוון יערי, מייסדת ומנכ"לית Innovation Africa

מכתב של עמותת איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי" לנציגת הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל ובו הבעת התנגדות לאמת מידה 45א', שעניינה הסדר הפחתת ביקושים תקופתית וייעול צריכה – של צריכת חשמל ביתית. לטענת אתך-מעכי ההסדר המוצע רגרסיבי, לא שוויוני ובפועל מהווה הטבה כספית לעשירונים העליונים בלבד. ההסדר מתעלם ממציאות חייהם של החיים בעוני ומהעובדה כי צריכתה של אוכלוסייה זאת הנה בסיסית ואינה מאפשרת הפחתה בשיעור המזכה בהנחה. ככזה הוא אינו רלוונטי לקבוצות החלשות בחברה אשר זקוקות להנחה בהוצאות על חשמל, ודווקא מעניק הנחה משמעותית לצרכני חשמל ביתר ומיטיב עם השכבות העשירות בלבד. זאת ועוד, ההסדר מפלה לרעה נשים ומיטיב בעיקר עם גברים. במכתבן מפורטים הנימוקים  בהם עצם בניית מתווה ההסדר מותאם לצרכנים הנמנים עם העשירונים העליונים וישנו חשש כבד כי רק אוכלוסייה זאת תזכה להטבה הכספית המוצעת בהסדר האמורוזאת בשל הפערים המשמעותיים בצריכת החשמל בין החמישון העליון לתחתון, הבדלים בשיעור אחזקת מזגנים בין עשירונים השונים . לטענת עמותת איתך – מעכי ההסדר המוצע יביא לשינוי במקורות ההכנסה של חברת חשמל ממשקי הבית באופן שיגדיל את חלקם של העשירונים התחתונים ויקטין את חלקם של העשירונים העליונים. לביסוס טענותיהן, הן מתבססות על נייר העמדה של האגודה לצדק סביבתי,  "צדק אקלימי בישראל – נייר עמדה מס' 1" (דצמבר 2010) המציג ממצאי מחקר על אי שוויון בפליטת גזי חממה בצריכה של חשמל ביתי ושימוש ברכב פרטי.  במחקר נמצא כי כל נפש בעשירון העליון פולטת פי 24 יותרCO2 מצריכת חשמל ביתי לעומת נפש בעשירון התחתון. מעבר לכך, נמצא כי בחינת צריכת החשמל לנפש בחלוקה לעשירונים מגלמת פערים הגדולים בכפי 4 מסך פערי הצריכה הכוללת לנפש בין העשירונים. במילים אחרות בעוד שהצריכה הכוללת לנפש של העשירון העליון גדולה פי 6 מזו של העשירון התחתון, צריכת החשמל לנפש גדולה פי 24 .תמונה זאת מעידה על אי שוויון קיצוני במשק החשמל, אי שוויון אשר בולט יותר ממצבה הכללי של החברה בישראל. טענה מרכזית נוספת במכתבן היא שכל הסדר אשר ייבחר מחייב שהוועדה אשר תבחן אותו ותגבש את פרטיו תורכב באופן שוויוני מנשים וגברים ותייצג את מגוון הקבוצות באוכלוסייה. מתוך מכתב איתך-מעכי לגב' אסנת מרום, הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל , 17 במרץ 2012. 

מחקר זה נערך במסגרת פרויקט רב-שנתי של העמותה לצדק סביבתי העוסק במחקר ומדיניות צדק אקלימי, ומטרתו לאמוד את ההשפעה האקלימית של צריכה ביתית של משקי בית בישראל (במונחי CO2); ולבחון את השונות בין דפוסי צריכה של קבוצות סוציו-אקונומיות שונות על פי עשירוני הכנסה, והשפעתם על כמות הפליטות לאטמוספירה. המחקר בוחן את חשיבות המאפיינים הדמוגרפים והרגלי הצריכה של משקי בית באומדן פליטות CO2, באמצעות ניתוח סביבתי של לוחות תשומה-תפוקה: Environmental Input-Output analysis(EIO). ניתוח זה מהווה מודל לבחינת הקשר שבין צריכת אנרגיה ישירה ועקיפה (כלומר גם צריכת אנרגיה הגלומה במוצרי צריכה שונים) של משקי בית לבין ההוצאות שלהם. משקי הבית מהווים את החלק הארי בקרב הצרכנים, ויש להם השפעה גדולה על מבנה המשק הכלכלי. כדי לצמצם את ההשפעות האקלימיות המשק, חשוב לעבור לדפוסי צריכה מקיימים יותר. מחקרים רבים בוחנים בשנים האחרונות את שאלת ההשפעה הסביבתית מכיוון הצרכן, ומנסים לאמוד את כמויות האנרגיה והזיהום הסביבתי הדרושים לספק מוצרים ושירותים שישמרו קיומו של אורח חיים מסוים. על מנת לאמוד את פוטנציאל הפחתת הפליטות על ידי משקי הבית, עלינו להבין בצורה טובה יותר את הדרישות האנרגטיות שלהם ותרומתם להשפעות סביבתיות. מהמחקר עולה כי ממוצע סך הפליטות של משקי בית, כולל פליטות ישירות מצריכת מוצרי אנרגיה ופליטות עקיפות מצריכת מוצרים ושירותים, עומד על כ-5 טון CO2לנפש לשנה, במנעד שבין 2.7 ל-7.8 טון CO2לנפש בשנה בעשירונים השונים. בתוצאות המחקר ניכרים הבדלים מהותיים ב"סל הפליטות" של משקי הבית בין העשירונים. במשקי בית בעלי הכנסה נמוכה מרבית הפליטות נובעות מצריכת מוצרים בסיסיים כגון מזון וחשמל לבית, להם מקדם פליטה גבוה. לעומתם משקי בית בעלי הכנסה גבוהה צורכים יותר מוצרים ושירותים שניתן להחשיב כמותרות, כגון שירותי בידור וחינוך, בעלי מקדם פליטות נמוך יותר.  

מסמך אמנת אקלים ישראלית גובש בעקבות ועידת האקלים העולמית בפריס במטרה להשפיע על ממשלת ישראל לאמץ יעדי מדיניות אקלים ואנרגיה מחייבים, בעלי חזון שיהוו מסגרת לפעילות מדינית בתחום לעשורים לבוא. הערות האגודה לצדק סביבתי למסמך הטיוטא כללו את ההתייחסויות הבאות:  א.  הנקודה המשמעותית החסרה מנקודת המבט שלנו היא שאין כלל התייחסות במסמך  לסוגיית הצדק האקלימי. מחקרים שלנו מראים בצורה ברורה שפליטות גזי חממה (CO2)כתוצאה מדפוסי צריכה שונים של משקי בית בישראל מצביעים על החרפת אי השוויון כלכלי-חברתי, לכן כל תכנית ממשלתית בתחום האקלים צריכה לכלול מרכיב של צמצום אי השוויון. במגבלת מקום לטקסט, כדאי להצביע לפחות על קידום תחבורה ציבורית איכותית יותר וסיוע של המדינה בהתייעלות אנרגטית של משקי בית במעמד סוציו-אקונומי נמוך. ב.      חסרים מסגרת ויעדים תקציביים במסמך. התוכנית המקורית של הממשלה הקדישה לנושא האקלים  2.2 מיליארד ₪ גובשה עם האוצר. הסכום קוצץ, הוקפא ובסוף בוטל. כדאי להוסיף תכנית תקצוב חדשה בהיקף דומה. ג.       חשוב להוסיף מנגנון המוודא שישראל מיישמת את המדיניות - מנגנוני דיווח וביקורת איכותיים   (אפשר להציב דרישה לשיפור הנתונים הסטטיסטיים הקשורים לפליטות גזי חממה, ודוח שנתי של הממשלה בנושא הפליטות לפי תחומים). ד.      גם לאור ההערות, כדאי להוסיף מקור מידע המצביעים על היתכנות יעד של 100% אנרגיה מתחדשת עד 2050. לכשעצמו זהו יעד שאפתני מאוד ולמי שאינו בקיא בעבודות של פורום האנרגיה ואחרים קשה להאמין שהוא ריאלי ולכן עלול להראות המסמך כלא רציני. ה.      סעיף  9 – בצעדים אופרטיביים " הקצאת 25% מהקרן לניהול רווחי הגז.." כדאי לכלול במסגרת סעיף של כלים למימון תכנית אקלים – בכלל זה  ההקצאה ייעודית מתחום הגז . אפשר להזכיר ביטול סובסידיות לדלקים מאובנים, וכמו כן מציעים הוספת "מס פחמן הוגן" שעפ"י חישוב שלנו מקור שיכול לממן תכנית אקלים בהיקף של מעל 2 מיליארד ₪, תוך הפניית משאבים כספיים ייעודיים לנושא האקלים (כתחבורה ציבורית וסיוע למשקי בית בעשירונים נמוכים).     ו.        לגבי סעיף 6 – נושא  geoengineering , יש מחלוקת רבה בנושא בקרב מומחים. לדעתנו זה לא היבט שיש לכלול במסגרת מסמך זה, אך אם מעוניינים להשאירו כדאי תחת סעיף של מחקר (מדובר בתחום ידע שיוכל לעזור במקרה של אסון).  המסמך הסופי שהוסכם על כל 20 הארגונים החתומים על האמנה הישראלית מופיע באתר האגודה לצדק סביבתי, מגמה ירוקה, ואתרים נוספים העוסקים בנושא האקלים.