צדק אקלימי

מג האוויר השתגע: כתבה מיוחדת של דני קושמרו, מאקו TV, בעת התכנסות ועידת האקלים העולמית בפריסף דצמבר 2015. כרמית לובנוב ף מנכ:לית האגודה לצדק סביבתי מרואיינת: סדרי העדיפויות, סילוק נושא האקלים מעל סדר היום הציבורי והתקציבי, כניעה לתאגידים,  התפקיד החשוב שממלא האפיפיור בעיצוב דעת קהל לשינויי האקלים ועוד. הראיון עם כרמית לובנוב החל מהדקה 30:30 ואילך

ביום חמישי הקרוב, ה-3 באפריל תתקיים באוניברסיטת תל אביב ועידת מדיניות האקלים בישראל ובה יוצג מחקר זה במלואו אוכל של עשירים מזהם יותר ההשלכות ההרסניות של גזי חממה פוגעות לכאורה בכולם. אולם, העשירון העליון פולט הרבה יותר גזים מהעשירון התחתון בעוד שהתחתון מוגן פחות מפני הנזקים. מחקר ראשון מסוגו מראה את אי השוויון בפליטת גזי חממה כתוצאה מצריכת מזון אופיינית לעשירונים השונים מחקר זה שמתבצע במסגרת עבודה לתואר שני בהנחיית פרופ' דני רבינוביץ וד"ר דיוויד כץ הינו חלק ממחקר רחב היקף העוסק במחקר ומדיניות צדק אקלימי בישראל, של האגודה לצדק סביבתי בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. מטרות מחקר ומדיניות צדק אקלימי הן לבדוק את התרומה של קבוצות אוכלוסייה שונות לפליטות גזי חממה ממקורות שונים, ולגבש כלי מדיניות הכוללים יעדי צמצום פערים חברתיים.

האגודה לצדק סביבתי מפרסמת לקראת ועידת האקלים ה- 16 של האו"ם הנפתחת מחר בקנקון (מקסיקו), מסמך עמדה המציג לראשונה את היבטי אי השוויון המהותיים הקיימים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל ביחס לתרומתן לסך הפליטה הכוללת לאטמוספרה של גזי חממה (CO2). ממצאי המחקר החדש שיתפרסם במלואו ב- 2011, מתייחסים לחישובים של  פליטות CO2 לנפש כתוצאה מצריכת חשמל ביתית (צח"ב) ומשימוש  ברכב פרטי (שבר"פ), ביחס לעשירוני הכנסה בישראל. הנתונים מורים על כך שמשקי בית המשתייכים לעשירון ההכנסה העליון בישראל מייצרים פליטה לנפש שהיקפה גדול פי 24 (צח"ב) ופי 26 (שבר"פ) בהשוואה לפליטה לנפש בעשירון התחתון. פרופ' דני רבינוביץ, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ויו"ר האגודה לצדק סביבתי מסר עם פרסום נייר העמדה כי  "אי השוויון העמוק כל כך בטביעת הרגל הפחמנית ממחיש שפליטת CO2 מהווה מכפיל של אי-שוויון" וכן קבע כי, "תובנה זו מדגישה עוד יותר את הצורך הכלכלי, החברתי והפוליטי להבנות שיקולים של צדק סביבתי כחלק אינטגראלי ממדיניות אקלים כוללת".

ועידת האקלים הישראלית 2016 התקיימת ערב ועידת האו"ם לנושא אקלים במרקש COP22 , מרוקו ובשבוע בו ממשלת ישראל עתידה היתה לאשרר את התחייבויותיה במסגרת הסכם פריז COP21. הועידה כללה מספר מושבים בהם צדק אקלימי, חדשנות סביבתית, שותפות בינמגזרית. במושב בפותח השתתף ראש משלחת האיחוד האירופי לישראל מר לארס פאבורג אנדרסן שהתייחס .The EU Post- Paris                                                                  מושב צדק אקלימי כלל את ההרצאות הבאות:  מושב צדק אקלימי  יו"ר כרמית לובנוב, מנכ"לית, האגודה לצדק סביבתי בישראל - הצגת ממצאי דו"ח כלכלי חדש של האגודה לצדק סביבתי, מחקר רועי לוי, הבוחן תקצוב אקלים בישראל ובמדינות מפתח בעולם . 1. צרכנות ושינויי אקלים: אי השוויון הפחמני עפ"י דפוסי צריכה בישראל , תמר נויגרטן, בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר אוניברסיטת תל אביב והאגודה לצדק סביבתי בישראל 2. אנרגיה ממקורות מתחדשים וקיימות של האוכלוסייה הכפרית בדרום הר חברון, אלעד אוריין, מייסד שותף ומנכ"ל ארגון COMET-ME 3. שיפור מצבי אנוש משפר מצב האקלים, סיוון יערי, מייסדת ומנכ"לית Innovation Africa

מחקר זה נערך במסגרת פרויקט רב-שנתי של העמותה לצדק סביבתי העוסק במחקר ומדיניות צדק אקלימי, ומטרתו לאמוד את ההשפעה האקלימית של צריכה ביתית של משקי בית בישראל (במונחי CO2); ולבחון את השונות בין דפוסי צריכה של קבוצות סוציו-אקונומיות שונות על פי עשירוני הכנסה, והשפעתם על כמות הפליטות לאטמוספירה. המחקר בוחן את חשיבות המאפיינים הדמוגרפים והרגלי הצריכה של משקי בית באומדן פליטות CO2, באמצעות ניתוח סביבתי של לוחות תשומה-תפוקה: Environmental Input-Output analysis(EIO). ניתוח זה מהווה מודל לבחינת הקשר שבין צריכת אנרגיה ישירה ועקיפה (כלומר גם צריכת אנרגיה הגלומה במוצרי צריכה שונים) של משקי בית לבין ההוצאות שלהם. משקי הבית מהווים את החלק הארי בקרב הצרכנים, ויש להם השפעה גדולה על מבנה המשק הכלכלי. כדי לצמצם את ההשפעות האקלימיות המשק, חשוב לעבור לדפוסי צריכה מקיימים יותר. מחקרים רבים בוחנים בשנים האחרונות את שאלת ההשפעה הסביבתית מכיוון הצרכן, ומנסים לאמוד את כמויות האנרגיה והזיהום הסביבתי הדרושים לספק מוצרים ושירותים שישמרו קיומו של אורח חיים מסוים. על מנת לאמוד את פוטנציאל הפחתת הפליטות על ידי משקי הבית, עלינו להבין בצורה טובה יותר את הדרישות האנרגטיות שלהם ותרומתם להשפעות סביבתיות. מהמחקר עולה כי ממוצע סך הפליטות של משקי בית, כולל פליטות ישירות מצריכת מוצרי אנרגיה ופליטות עקיפות מצריכת מוצרים ושירותים, עומד על כ-5 טון CO2לנפש לשנה, במנעד שבין 2.7 ל-7.8 טון CO2לנפש בשנה בעשירונים השונים. בתוצאות המחקר ניכרים הבדלים מהותיים ב"סל הפליטות" של משקי הבית בין העשירונים. במשקי בית בעלי הכנסה נמוכה מרבית הפליטות נובעות מצריכת מוצרים בסיסיים כגון מזון וחשמל לבית, להם מקדם פליטה גבוה. לעומתם משקי בית בעלי הכנסה גבוהה צורכים יותר מוצרים ושירותים שניתן להחשיב כמותרות, כגון שירותי בידור וחינוך, בעלי מקדם פליטות נמוך יותר.  

מסמך אמנת אקלים ישראלית גובש בעקבות ועידת האקלים העולמית בפריס במטרה להשפיע על ממשלת ישראל לאמץ יעדי מדיניות אקלים ואנרגיה מחייבים, בעלי חזון שיהוו מסגרת לפעילות מדינית בתחום לעשורים לבוא. הערות האגודה לצדק סביבתי למסמך הטיוטא כללו את ההתייחסויות הבאות:  א.  הנקודה המשמעותית החסרה מנקודת המבט שלנו היא שאין כלל התייחסות במסמך  לסוגיית הצדק האקלימי. מחקרים שלנו מראים בצורה ברורה שפליטות גזי חממה (CO2)כתוצאה מדפוסי צריכה שונים של משקי בית בישראל מצביעים על החרפת אי השוויון כלכלי-חברתי, לכן כל תכנית ממשלתית בתחום האקלים צריכה לכלול מרכיב של צמצום אי השוויון. במגבלת מקום לטקסט, כדאי להצביע לפחות על קידום תחבורה ציבורית איכותית יותר וסיוע של המדינה בהתייעלות אנרגטית של משקי בית במעמד סוציו-אקונומי נמוך. ב.      חסרים מסגרת ויעדים תקציביים במסמך. התוכנית המקורית של הממשלה הקדישה לנושא האקלים  2.2 מיליארד ₪ גובשה עם האוצר. הסכום קוצץ, הוקפא ובסוף בוטל. כדאי להוסיף תכנית תקצוב חדשה בהיקף דומה. ג.       חשוב להוסיף מנגנון המוודא שישראל מיישמת את המדיניות - מנגנוני דיווח וביקורת איכותיים   (אפשר להציב דרישה לשיפור הנתונים הסטטיסטיים הקשורים לפליטות גזי חממה, ודוח שנתי של הממשלה בנושא הפליטות לפי תחומים). ד.      גם לאור ההערות, כדאי להוסיף מקור מידע המצביעים על היתכנות יעד של 100% אנרגיה מתחדשת עד 2050. לכשעצמו זהו יעד שאפתני מאוד ולמי שאינו בקיא בעבודות של פורום האנרגיה ואחרים קשה להאמין שהוא ריאלי ולכן עלול להראות המסמך כלא רציני. ה.      סעיף  9 – בצעדים אופרטיביים " הקצאת 25% מהקרן לניהול רווחי הגז.." כדאי לכלול במסגרת סעיף של כלים למימון תכנית אקלים – בכלל זה  ההקצאה ייעודית מתחום הגז . אפשר להזכיר ביטול סובסידיות לדלקים מאובנים, וכמו כן מציעים הוספת "מס פחמן הוגן" שעפ"י חישוב שלנו מקור שיכול לממן תכנית אקלים בהיקף של מעל 2 מיליארד ₪, תוך הפניית משאבים כספיים ייעודיים לנושא האקלים (כתחבורה ציבורית וסיוע למשקי בית בעשירונים נמוכים).     ו.        לגבי סעיף 6 – נושא  geoengineering , יש מחלוקת רבה בנושא בקרב מומחים. לדעתנו זה לא היבט שיש לכלול במסגרת מסמך זה, אך אם מעוניינים להשאירו כדאי תחת סעיף של מחקר (מדובר בתחום ידע שיוכל לעזור במקרה של אסון).  המסמך הסופי שהוסכם על כל 20 הארגונים החתומים על האמנה הישראלית מופיע באתר האגודה לצדק סביבתי, מגמה ירוקה, ואתרים נוספים העוסקים בנושא האקלים. 

ידת מדיניות אקלים בישראל, יום עיון לבחינת מדיניות אקלים המבוססת על יעדים חברתיים וכלכליים, 3 באפריל, 2014, אוניברסיטת תל אביב - העמותה לצדק סביבתי בשיתוף בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. הועידה התקיימה במסגרת פרויקט מחקר ומדיניות צדק אקלימי בתמיכת קרן רוזה לוקסמבורג .    בועידה לקחו חלק חוקרים מהאקדמיה, נציגי משרדי ממשלה החברים בועדה הבינמשרדית למדיניות אנרגיה והפחתת גזי חממה, נציגי ארגונים לשינוי מדיניות בתחומי הסביבה והאנרגיה, ראש תחום מדיניות אקלים במכון מחקר למחקרים אירופיים בבריסל, הנספחת המדעית של שגרירות ארה"ב בישראל.                                             הועידה צולמה ונערכה ע"י הטלוויזיה החברתית.    לינקים לכל קטעי הווידאו של ועידת האקלים. מושב פתיחה: https://www.youtube.com/watch?v=25Z3ICkTGdY מושב א': https://www.youtube.com/watch?v=ZZ92YPfOe_c מושב ב': https://www.youtube.com/watch?v=8L-3ouHwvMo מושב ג': https://www.youtube.com/watch?v=DsmQaMfoxw8 מושב ד': https://www.youtube.com/watch?v=qMKbfK9cKaA תשובות לשאלות מהקהל: https://www.youtube.com/watch?v=L0KzQp-Mp3Q

לרגל יום כדור הארץ 2014, תכנית הבוקר של רדיו כל השלום בהגשת תמי מולד חיו, מראיינת את גיא מילמן, עמית מחקר באגודה לצדק סביבתי וכרמית לובנוב מנהלת האגודה לצדק סביבתי בעקבות פרויקט מחקר ומדיניות אקלים של האגודה לצדק סביבתי. גיא מילמן רואיין על המחקר שלו המתמקד בפליטות גזי חממה לאטמוספירה כתוצאה מצריכת מזון, בהשוואה בין עשירונים סוציו אקונומיים, הממצאים עד כה מלמדים על פערים גדולים מאוד.  כרמית התייחסה לממצאי המחקר בישראל בקונטקסט רחב לשיקולים החברתיים–כלכליים כבעלי השפעה הולכת וגדלה על היכולת לייצר הסכם גלובאלי חדש, על גורם "אי השוויון" כחסם מרכזי בתהליך הבינלאומי להגיע להסכמה רחבה, ועל הרלוונטיות של אי השוויון למדיניות אקלים בקנ"מ של מדינה.       מוזמנים להאזין, גיא: דקה 22 , כרמית: דקה 32. לינק לראיון עם גיא מילמן : https://youtu.be/Z6UQahseVoE לינק לראיון עם כרמית לובנוב : https://youtu.be/aWkly5o7gD0