צדק אקלימי

האגודה לצדק סביבתי מפרסמת לקראת ועידת האקלים ה- 16 של האו"ם הנפתחת מחר בקנקון (מקסיקו), מסמך עמדה המציג לראשונה את היבטי אי השוויון המהותיים הקיימים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל ביחס לתרומתן לסך הפליטה הכוללת לאטמוספרה של גזי חממה (CO2). ממצאי המחקר החדש שיתפרסם במלואו ב- 2011, מתייחסים לחישובים של  פליטות CO2 לנפש כתוצאה מצריכת חשמל ביתית (צח"ב) ומשימוש  ברכב פרטי (שבר"פ), ביחס לעשירוני הכנסה בישראל. הנתונים מורים על כך שמשקי בית המשתייכים לעשירון ההכנסה העליון בישראל מייצרים פליטה לנפש שהיקפה גדול פי 24 (צח"ב) ופי 26 (שבר"פ) בהשוואה לפליטה לנפש בעשירון התחתון. פרופ' דני רבינוביץ, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ויו"ר האגודה לצדק סביבתי מסר עם פרסום נייר העמדה כי  "אי השוויון העמוק כל כך בטביעת הרגל הפחמנית ממחיש שפליטת CO2 מהווה מכפיל של אי-שוויון" וכן קבע כי, "תובנה זו מדגישה עוד יותר את הצורך הכלכלי, החברתי והפוליטי להבנות שיקולים של צדק סביבתי כחלק אינטגראלי ממדיניות אקלים כוללת".

ועידת האקלים הישראלית 2016 התקיימת ערב ועידת האו"ם לנושא אקלים במרקש COP22 , מרוקו ובשבוע בו ממשלת ישראל עתידה היתה לאשרר את התחייבויותיה במסגרת הסכם פריז COP21. הועידה כללה מספר מושבים בהם צדק אקלימי, חדשנות סביבתית, שותפות בינמגזרית. במושב בפותח השתתף ראש משלחת האיחוד האירופי לישראל מר לארס פאבורג אנדרסן שהתייחס .The EU Post- Paris                                                                  מושב צדק אקלימי כלל את ההרצאות הבאות:  מושב צדק אקלימי  יו"ר כרמית לובנוב, מנכ"לית, האגודה לצדק סביבתי בישראל - הצגת ממצאי דו"ח כלכלי חדש של האגודה לצדק סביבתי, מחקר רועי לוי, הבוחן תקצוב אקלים בישראל ובמדינות מפתח בעולם . 1. צרכנות ושינויי אקלים: אי השוויון הפחמני עפ"י דפוסי צריכה בישראל , תמר נויגרטן, בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר אוניברסיטת תל אביב והאגודה לצדק סביבתי בישראל 2. אנרגיה ממקורות מתחדשים וקיימות של האוכלוסייה הכפרית בדרום הר חברון, אלעד אוריין, מייסד שותף ומנכ"ל ארגון COMET-ME 3. שיפור מצבי אנוש משפר מצב האקלים, סיוון יערי, מייסדת ומנכ"לית Innovation Africa

מכתב של עמותת איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי" לנציגת הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל ובו הבעת התנגדות לאמת מידה 45א', שעניינה הסדר הפחתת ביקושים תקופתית וייעול צריכה – של צריכת חשמל ביתית. לטענת אתך-מעכי ההסדר המוצע רגרסיבי, לא שוויוני ובפועל מהווה הטבה כספית לעשירונים העליונים בלבד. ההסדר מתעלם ממציאות חייהם של החיים בעוני ומהעובדה כי צריכתה של אוכלוסייה זאת הנה בסיסית ואינה מאפשרת הפחתה בשיעור המזכה בהנחה. ככזה הוא אינו רלוונטי לקבוצות החלשות בחברה אשר זקוקות להנחה בהוצאות על חשמל, ודווקא מעניק הנחה משמעותית לצרכני חשמל ביתר ומיטיב עם השכבות העשירות בלבד. זאת ועוד, ההסדר מפלה לרעה נשים ומיטיב בעיקר עם גברים. במכתבן מפורטים הנימוקים  בהם עצם בניית מתווה ההסדר מותאם לצרכנים הנמנים עם העשירונים העליונים וישנו חשש כבד כי רק אוכלוסייה זאת תזכה להטבה הכספית המוצעת בהסדר האמורוזאת בשל הפערים המשמעותיים בצריכת החשמל בין החמישון העליון לתחתון, הבדלים בשיעור אחזקת מזגנים בין עשירונים השונים . לטענת עמותת איתך – מעכי ההסדר המוצע יביא לשינוי במקורות ההכנסה של חברת חשמל ממשקי הבית באופן שיגדיל את חלקם של העשירונים התחתונים ויקטין את חלקם של העשירונים העליונים. לביסוס טענותיהן, הן מתבססות על נייר העמדה של האגודה לצדק סביבתי,  "צדק אקלימי בישראל – נייר עמדה מס' 1" (דצמבר 2010) המציג ממצאי מחקר על אי שוויון בפליטת גזי חממה בצריכה של חשמל ביתי ושימוש ברכב פרטי.  במחקר נמצא כי כל נפש בעשירון העליון פולטת פי 24 יותרCO2 מצריכת חשמל ביתי לעומת נפש בעשירון התחתון. מעבר לכך, נמצא כי בחינת צריכת החשמל לנפש בחלוקה לעשירונים מגלמת פערים הגדולים בכפי 4 מסך פערי הצריכה הכוללת לנפש בין העשירונים. במילים אחרות בעוד שהצריכה הכוללת לנפש של העשירון העליון גדולה פי 6 מזו של העשירון התחתון, צריכת החשמל לנפש גדולה פי 24 .תמונה זאת מעידה על אי שוויון קיצוני במשק החשמל, אי שוויון אשר בולט יותר ממצבה הכללי של החברה בישראל. טענה מרכזית נוספת במכתבן היא שכל הסדר אשר ייבחר מחייב שהוועדה אשר תבחן אותו ותגבש את פרטיו תורכב באופן שוויוני מנשים וגברים ותייצג את מגוון הקבוצות באוכלוסייה. מתוך מכתב איתך-מעכי לגב' אסנת מרום, הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל , 17 במרץ 2012. 

מחקר זה נערך במסגרת פרויקט רב-שנתי של העמותה לצדק סביבתי העוסק במחקר ומדיניות צדק אקלימי, ומטרתו לאמוד את ההשפעה האקלימית של צריכה ביתית של משקי בית בישראל (במונחי CO2); ולבחון את השונות בין דפוסי צריכה של קבוצות סוציו-אקונומיות שונות על פי עשירוני הכנסה, והשפעתם על כמות הפליטות לאטמוספירה. המחקר בוחן את חשיבות המאפיינים הדמוגרפים והרגלי הצריכה של משקי בית באומדן פליטות CO2, באמצעות ניתוח סביבתי של לוחות תשומה-תפוקה: Environmental Input-Output analysis(EIO). ניתוח זה מהווה מודל לבחינת הקשר שבין צריכת אנרגיה ישירה ועקיפה (כלומר גם צריכת אנרגיה הגלומה במוצרי צריכה שונים) של משקי בית לבין ההוצאות שלהם. משקי הבית מהווים את החלק הארי בקרב הצרכנים, ויש להם השפעה גדולה על מבנה המשק הכלכלי. כדי לצמצם את ההשפעות האקלימיות המשק, חשוב לעבור לדפוסי צריכה מקיימים יותר. מחקרים רבים בוחנים בשנים האחרונות את שאלת ההשפעה הסביבתית מכיוון הצרכן, ומנסים לאמוד את כמויות האנרגיה והזיהום הסביבתי הדרושים לספק מוצרים ושירותים שישמרו קיומו של אורח חיים מסוים. על מנת לאמוד את פוטנציאל הפחתת הפליטות על ידי משקי הבית, עלינו להבין בצורה טובה יותר את הדרישות האנרגטיות שלהם ותרומתם להשפעות סביבתיות. מהמחקר עולה כי ממוצע סך הפליטות של משקי בית, כולל פליטות ישירות מצריכת מוצרי אנרגיה ופליטות עקיפות מצריכת מוצרים ושירותים, עומד על כ-5 טון CO2לנפש לשנה, במנעד שבין 2.7 ל-7.8 טון CO2לנפש בשנה בעשירונים השונים. בתוצאות המחקר ניכרים הבדלים מהותיים ב"סל הפליטות" של משקי הבית בין העשירונים. במשקי בית בעלי הכנסה נמוכה מרבית הפליטות נובעות מצריכת מוצרים בסיסיים כגון מזון וחשמל לבית, להם מקדם פליטה גבוה. לעומתם משקי בית בעלי הכנסה גבוהה צורכים יותר מוצרים ושירותים שניתן להחשיב כמותרות, כגון שירותי בידור וחינוך, בעלי מקדם פליטות נמוך יותר.  

מסמך אמנת אקלים ישראלית גובש בעקבות ועידת האקלים העולמית בפריס במטרה להשפיע על ממשלת ישראל לאמץ יעדי מדיניות אקלים ואנרגיה מחייבים, בעלי חזון שיהוו מסגרת לפעילות מדינית בתחום לעשורים לבוא. הערות האגודה לצדק סביבתי למסמך הטיוטא כללו את ההתייחסויות הבאות:  א.  הנקודה המשמעותית החסרה מנקודת המבט שלנו היא שאין כלל התייחסות במסמך  לסוגיית הצדק האקלימי. מחקרים שלנו מראים בצורה ברורה שפליטות גזי חממה (CO2)כתוצאה מדפוסי צריכה שונים של משקי בית בישראל מצביעים על החרפת אי השוויון כלכלי-חברתי, לכן כל תכנית ממשלתית בתחום האקלים צריכה לכלול מרכיב של צמצום אי השוויון. במגבלת מקום לטקסט, כדאי להצביע לפחות על קידום תחבורה ציבורית איכותית יותר וסיוע של המדינה בהתייעלות אנרגטית של משקי בית במעמד סוציו-אקונומי נמוך. ב.      חסרים מסגרת ויעדים תקציביים במסמך. התוכנית המקורית של הממשלה הקדישה לנושא האקלים  2.2 מיליארד ₪ גובשה עם האוצר. הסכום קוצץ, הוקפא ובסוף בוטל. כדאי להוסיף תכנית תקצוב חדשה בהיקף דומה. ג.       חשוב להוסיף מנגנון המוודא שישראל מיישמת את המדיניות - מנגנוני דיווח וביקורת איכותיים   (אפשר להציב דרישה לשיפור הנתונים הסטטיסטיים הקשורים לפליטות גזי חממה, ודוח שנתי של הממשלה בנושא הפליטות לפי תחומים). ד.      גם לאור ההערות, כדאי להוסיף מקור מידע המצביעים על היתכנות יעד של 100% אנרגיה מתחדשת עד 2050. לכשעצמו זהו יעד שאפתני מאוד ולמי שאינו בקיא בעבודות של פורום האנרגיה ואחרים קשה להאמין שהוא ריאלי ולכן עלול להראות המסמך כלא רציני. ה.      סעיף  9 – בצעדים אופרטיביים " הקצאת 25% מהקרן לניהול רווחי הגז.." כדאי לכלול במסגרת סעיף של כלים למימון תכנית אקלים – בכלל זה  ההקצאה ייעודית מתחום הגז . אפשר להזכיר ביטול סובסידיות לדלקים מאובנים, וכמו כן מציעים הוספת "מס פחמן הוגן" שעפ"י חישוב שלנו מקור שיכול לממן תכנית אקלים בהיקף של מעל 2 מיליארד ₪, תוך הפניית משאבים כספיים ייעודיים לנושא האקלים (כתחבורה ציבורית וסיוע למשקי בית בעשירונים נמוכים).     ו.        לגבי סעיף 6 – נושא  geoengineering , יש מחלוקת רבה בנושא בקרב מומחים. לדעתנו זה לא היבט שיש לכלול במסגרת מסמך זה, אך אם מעוניינים להשאירו כדאי תחת סעיף של מחקר (מדובר בתחום ידע שיוכל לעזור במקרה של אסון).  המסמך הסופי שהוסכם על כל 20 הארגונים החתומים על האמנה הישראלית מופיע באתר האגודה לצדק סביבתי, מגמה ירוקה, ואתרים נוספים העוסקים בנושא האקלים. 

ידת מדיניות אקלים בישראל, יום עיון לבחינת מדיניות אקלים המבוססת על יעדים חברתיים וכלכליים, 3 באפריל, 2014, אוניברסיטת תל אביב - העמותה לצדק סביבתי בשיתוף בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. הועידה התקיימה במסגרת פרויקט מחקר ומדיניות צדק אקלימי בתמיכת קרן רוזה לוקסמבורג .    בועידה לקחו חלק חוקרים מהאקדמיה, נציגי משרדי ממשלה החברים בועדה הבינמשרדית למדיניות אנרגיה והפחתת גזי חממה, נציגי ארגונים לשינוי מדיניות בתחומי הסביבה והאנרגיה, ראש תחום מדיניות אקלים במכון מחקר למחקרים אירופיים בבריסל, הנספחת המדעית של שגרירות ארה"ב בישראל.                                             הועידה צולמה ונערכה ע"י הטלוויזיה החברתית.    לינקים לכל קטעי הווידאו של ועידת האקלים. מושב פתיחה: https://www.youtube.com/watch?v=25Z3ICkTGdY מושב א': https://www.youtube.com/watch?v=ZZ92YPfOe_c מושב ב': https://www.youtube.com/watch?v=8L-3ouHwvMo מושב ג': https://www.youtube.com/watch?v=DsmQaMfoxw8 מושב ד': https://www.youtube.com/watch?v=qMKbfK9cKaA תשובות לשאלות מהקהל: https://www.youtube.com/watch?v=L0KzQp-Mp3Q

לרגל יום כדור הארץ 2014, תכנית הבוקר של רדיו כל השלום בהגשת תמי מולד חיו, מראיינת את גיא מילמן, עמית מחקר באגודה לצדק סביבתי וכרמית לובנוב מנהלת האגודה לצדק סביבתי בעקבות פרויקט מחקר ומדיניות אקלים של האגודה לצדק סביבתי. גיא מילמן רואיין על המחקר שלו המתמקד בפליטות גזי חממה לאטמוספירה כתוצאה מצריכת מזון, בהשוואה בין עשירונים סוציו אקונומיים, הממצאים עד כה מלמדים על פערים גדולים מאוד.  כרמית התייחסה לממצאי המחקר בישראל בקונטקסט רחב לשיקולים החברתיים–כלכליים כבעלי השפעה הולכת וגדלה על היכולת לייצר הסכם גלובאלי חדש, על גורם "אי השוויון" כחסם מרכזי בתהליך הבינלאומי להגיע להסכמה רחבה, ועל הרלוונטיות של אי השוויון למדיניות אקלים בקנ"מ של מדינה.       מוזמנים להאזין, גיא: דקה 22 , כרמית: דקה 32. לינק: http://www.allforpeace.org/he/broadcasts/%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA  

מחקר בתחום הכלכלה ההתנהגותית - במסגרת פרויקט מחקר ומדיניות צדק אקלימי של האגודה לצדק סביבתי נהגה בעקבות החלטת הממשלה להקפיאאת המשך יישום מדיניות האקלים לצמצום פליטות גזי חממה. החלטה זו התקבלה במסגרת הקיצוצים בתקציב 2013-2014 . התוכנית המקורית אושרה בסוף 2010 והקצתה סכום כולל של 2.2 מיליארד ₪ לשנים 2011-2020. התוכנית אומצה כחלק מהמאמץ לעמוד בהתחייבות ישראל להפחית ב-20% את פליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2020. על אף שהצעדים בתוכנית המקורית והתקצוב שלה לא היו מספיקים לעמוד בהתחייבות של ישראל, התוכנית היוותה צעד חשוב, כיוון שלראשונה ננקטו צעדים משמעותיים במסגרת תוכנית רב שנתית להפחתת הפליטות. בעקבות הקפאת התוכנית ברור שבקצב הנוכחי ישראל לא תעמוד ביעדים להפחתת גזי חממה. הגירעון הגדול בתקציב לא משנה את העובדה שגזי החממה ממשיכים להצטבר באטמוספרה, ושהאקלים של כדור הארץ משתנה, ולכן ישראל צריכה להפחית את פליטות גזי החממה כחלק מהתחייבותה הבינלאומית, וכיוון שהמדינה עלולה להיפגע משינוי האקלים בין היתר בשל פגיעה בחקלאות, ירידה במשקעים, עלייה באירועי מזג אויר קיצוניים ושריפות וסכנות בריאותיות המלוות גלי חום גוברים. כמו כן, נראה שלישראל כדאי להתחיל את המעבר לכלכלה דלת-פחמן מוקדם כדי לזכות ביתרון בשוק הטכנולוגיות הנקיות הבינלאומי, כדי להביא להתייעלות בתעשייה המקומית וכן כיוון שסביר להניח שבעתיד המדינה תידרש להפחית פליטות ועדיף להתחיל את התהליך בהדרגה מראש. לאור ההקפאה של התוכנית (מאי 2013), במסגרת מסמך מדיניות ככלית מס' 2 נדונו שני אמצעים שיאפשרו למדינה להפחית את פליטות גזי החממה בקרב משקי בית, ללא צורך במקורות תקציביים חדשים. במסגרת העבודה נבחן את ההשלכות של כל אחד מהצעדים בהקשר של צדק סביבתי. החלק הראשון מתמקד באמצעים התנהגותיים להפחתת הפליטות. בשנים האחרונות יותר מחקרים דנים בכך שלעיתים קרובות ניתן להביא לשינוי בהתנהגות פרטים גם ללא שימוש בתמריצים חומריים. נבחן כיצד ספרות הכלכלה התנהגותית רלוונטיות לבעיות סביבתית, מהן ההשלכות שלה לצדק סביבתי ובאילו מקרים ניתן ליישם אותה בישראל. בחלק השני נדון באופן יותר ממוקד באחד האמצעים הנחשבים ליעילים ביותר להפחתת הפליטות – מס פחמן. החלק השני יבחן את ההשפעה של המס על עשירונים שונים בישראל ואת האפשרות להטיל מס פחמן שוויוני במדינה. מחקר וכתיבה: רועי לוי , עריכה: כרמית לובנוב  

מסמך רקע הסוקר את המתודולוגיה של  הערכת מחזור חיים להערכת פליטות גזי חממה ממזון.    לייצור המזון לצריכת האדם, במיוחד בחקלאות התעשייתית, נודעת השפעה ממשית על היקף פליטות גזי חממה באופן ישיר או עקיף. גזי חממה אלו נוצרים בכל שלבי מחזור החיים של המזון, החל משלב החקלאות ותשומותיו, דרך הייצור, הפצה, קירור, קמעונאות, הכנת המזון בבית וכלה בסילוק הפסולת. באמצעות שיטת הערכת מחזור החיים (LCA) ניתן לנתח את פליטות גזי החממה, אשר קורות בכל אחד מהשלבים. המסמך מציג בקצרה מהי מתודולגיית LCAוכיצד ומי משתמשים בו. שימוש בשיטת הערכת מחזור חיים מבוצע במסגרת מחקר צדק אקלימי של האגודה לצדק סביבתי בשיתוף המכון למחקר חברתי אוניברסיטת תל אביב, ותודות למענק של קרן רוזה לוקסמבורג. במסגרת המחקר נבדקת ההשפעה של תחומי צריכה שונים על פליטות גזי חממה בקונטקסט של שכבות סוציו-אקונומיות בישראל.  תחומי המחקר הם: אנרגיה, תחבורה, פסולת ומזון. גיא מילמן, תלמיד מחקר לתואר שני בבית הספר פורטר ללימודי סביבה, אוניברסיטת תל אביב, חוקר במסגרת הפרויקט צדק אקלימי ומרכז תחום צריכה וסביבה.  

במסגרת מחקר צדק אקלימי וכלי מדיניות כלכליים של האגודה לצדק סביבתי - סוקר רועי לוי כלי מדיניות הנמצאים בשימוש במדינות בעולם - בהם מס פחמן.  במאמר דעה שפורסם לאחרונה בעיתון דה מארקר רועי מנתח את היתרונות של מס פחמן ככלי לקידום מדיניות אנרגיה ירוקה עם יכולת לקדמו כמס הוגן מבחינת חברתית. מסי פחמן הונהגו לאחרונה ביפן, אוסטרליה, אירלנד וחלק מהפרובינציות בקנדה. אפילו בארצות הברית, שבה שוררת התנגדות כמעט אוטומטית למסים, הדיון על מס פחמן תופס תאוצה בעקבות החוב הציבורי הכבד. הגיע הזמן ליישם מס דומה בישראל. המס אינו רק צודק, הוא יכין את התעשייה הישראלית לסטנדרטים ירוקים חדשים ויקדם את הקלינטק הישראלי. הנהגת המס כעת יכולה למנוע קיצוצים אחרים והטלת מסים בעייתיים יותר, כגון המס על פירות וירקות. כיוון שהמיסוי על דלק גם כך אינו נמוך בישראל, מס פחמן בעיקר יגדיל את המס על דלקים אחרים, למשל לייצור חשמל.