[Skip Header and Navigation] [Jump to Main Content]
האגודה לצדק סביבתי בישראל
  • דף הבית
  •   |  
  • אודות
    • רקע
    • צוות וועד מנהל
    • תומכים
  •   |  
  • תקשורת
  •   |  
  • ניוזלטר
  •   |  
  • המלצות
  •   |  
  • גלריה
  •   |  
  • צרו קשר
  • עברית
  • English
  • العربية
האגודה לצדק סביבתי בישראל
[Jump to Top] [Jump to Main Content]

תחומי פעילותפעילות האגודה לצדק סביבתי בישראל

  • צדק אקלימי - מחקר מדיניות אקלים חברה וכלכלה
  • צדק סביבתי ללא גבולות
  • מגדר וסביבה
  • משילות סביבתית, דמוקרטיה סביבתית - מקומי, אזורי, בינלאומי
  • מדיניות צדק סביבתי - ניירות עמדה,דוחות מחקר, דיונים
תנאי שימוש



אמנת האקלים הישראלית

בעקבות הסכם פריס ולקראת סדר עולמי חדש

תחומי פעילות:
  • צדק אקלימי - מחקר מדיניות אקלים חברה וכלכלה
תגים:
  • הסכם אקלים עולמי
  • יעדי אנרגיות מתחדשות
  • יעדי הפחתת פליטות גזי חממה
  • ישראל 2030
  • מס פחמן הוגן
  • צדק אקלימי
  • תקציב אקלים
מגמה ירוקה, קואליציית דרכים לקיימות - ארגוני סביבה   |  שלישי, 29-דצמ'-2015
מגמה ירוקה

מסמך אמנת אקלים ישראלית גובש בעקבות ועידת האקלים העולמית בפריס במטרה להשפיע על ממשלת ישראל לאמץ יעדי מדיניות אקלים ואנרגיה מחייבים, בעלי חזון שיהוו מסגרת לפעילות מדינית בתחום לעשורים לבוא. הערות האגודה לצדק סביבתי למסמך הטיוטא כללו את ההתייחסויות הבאות: 

א.  הנקודה המשמעותית החסרה מנקודת המבט שלנו היא שאין כלל התייחסות במסמך  לסוגיית הצדק האקלימי. מחקרים שלנו מראים בצורה ברורה שפליטות גזי חממה (CO2)כתוצאה מדפוסי צריכה שונים של משקי בית בישראל מצביעים על החרפת אי השוויון כלכלי-חברתי, לכן כל תכנית ממשלתית בתחום האקלים צריכה לכלול מרכיב של צמצום אי השוויון. במגבלת מקום לטקסט, כדאי להצביע לפחות על קידום תחבורה ציבורית איכותית יותר וסיוע של המדינה בהתייעלות אנרגטית של משקי בית במעמד סוציו-אקונומי נמוך.

ב.      חסרים מסגרת ויעדים תקציביים במסמך. התוכנית המקורית של הממשלה הקדישה לנושא האקלים  2.2 מיליארד ₪ גובשה עם האוצר. הסכום קוצץ, הוקפא ובסוף בוטל. כדאי להוסיף תכנית תקצוב חדשה בהיקף דומה.

ג.       חשוב להוסיף מנגנון המוודא שישראל מיישמת את המדיניות - מנגנוני דיווח וביקורת איכותיים   (אפשר להציב דרישה לשיפור הנתונים הסטטיסטיים הקשורים לפליטות גזי חממה, ודוח שנתי של הממשלה בנושא הפליטות לפי תחומים).

ד.      גם לאור ההערות, כדאי להוסיף מקור מידע המצביעים על היתכנות יעד של 100% אנרגיה מתחדשת עד 2050. לכשעצמו זהו יעד שאפתני מאוד ולמי שאינו בקיא בעבודות של פורום האנרגיה ואחרים קשה להאמין שהוא ריאלי ולכן עלול להראות המסמך כלא רציני.

ה.      סעיף  9 – בצעדים אופרטיביים " הקצאת 25% מהקרן לניהול רווחי הגז.." כדאי לכלול במסגרת סעיף של כלים למימון תכנית אקלים – בכלל זה  ההקצאה ייעודית מתחום הגז . אפשר להזכיר ביטול סובסידיות לדלקים מאובנים, וכמו כן מציעים הוספת "מס פחמן הוגן" שעפ"י חישוב שלנו מקור שיכול לממן תכנית אקלים בהיקף של מעל 2 מיליארד ₪, תוך הפניית משאבים כספיים ייעודיים לנושא האקלים (כתחבורה ציבורית וסיוע למשקי בית בעשירונים נמוכים).    

ו.        לגבי סעיף 6 – נושא  geoengineering , יש מחלוקת רבה בנושא בקרב מומחים. לדעתנו זה לא היבט שיש לכלול במסגרת מסמך זה, אך אם מעוניינים להשאירו כדאי תחת סעיף של מחקר (מדובר בתחום ידע שיוכל לעזור במקרה של אסון).  המסמך הסופי שהוסכם על כל 20 הארגונים החתומים על האמנה הישראלית מופיע באתר האגודה לצדק סביבתי, מגמה ירוקה, ואתרים נוספים העוסקים בנושא האקלים. 

mnt_hqlym_hyshrlyt__-_bqbvt_hskm_pryz_vlqrt_sdr_vlmy_khdsh.pdf

אמנת האקלים הישדראלית - תוצג בדיון שדלה מיוחד בכנסת ב- 29.12.2015

Share this